< שיר השירים 2 >

אני חבצלת השרון שושנת העמקים 1
I [am] [the] crocus of Sharon lily of the valleys.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות 2
Like a lily between the thorns [is] so friend my between the daughters.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי 3
Like an apple tree among [the] trees of the forest [is] so lover my between the sons in shade his I desired and I sat and fruit his [was] sweet to palate my.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה 4
He has brought me into [the] house of wine and standard his over me [is] love.
סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני 5
Sustain me with raisin-cakes refresh me with apples for [am] weak of love I.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני 6
Left [hand] his [is] under head my and right [hand] his it embraces me.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ 7
I adjure you O daughters of Jerusalem by gazelles or by [the] does of the field if you will awaken - and if you will arouse love until that it will please.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות 8
[the] sound of Lover my there! this [is] coming [is] leaping over the mountains [is] bounding over the hills.
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים 9
[is] like Lover my a gazelle or [the] fawn of the deer there! this [is] standing behind wall our [is] gazing from the windows [is] peering from the lattices.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך 10
He answered lover my and he said to me arise yourself O friend my beautiful [one] my and come yourself.
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו 11
For there! (the winter *Q(K)*) it has passed the rain it has passed away it has gone itself.
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו 12
The blossoms they have appeared in the land [the] time of pruning it has arrived and [the] sound of the turtle-dove it has been heard in land our.
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך 13
The fig tree it has ripened early figs its and the vines - blossom they have given forth odor arise (yourself *Q(K)*) O friend my beautiful [one] my and come yourself.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה 14
O dove my in [the] clefts of the rock in [the] hiding place of the steep place let see me form your cause to hear me voice your for voice your [is] sweet and form your [is] lovely.
אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר 15
Seize for us foxes foxes small [which] ruin vineyards and vineyards our [are] blossom.
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים 16
Lover my [belongs] to me and I [belong] to him who [is] grazing among the lilies.
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר 17
Until that will breathe the day and they will flee the shadows turn be like yourself O lover my a gazelle or [the] fawn of the deer on [the] mountains of ravine[s].

< שיר השירים 2 >