< תהילים 95 >
לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו | 1 |
Venez, chantons avec allégresse à l’Éternel! Poussons des cris de joie vers le rocher de notre salut.
נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו | 2 |
Allons au-devant de lui avec des louanges, Faisons retentir des cantiques en son honneur!
כי אל גדול יהוה ומלך גדול על-כל-אלהים | 3 |
Car l’Éternel est un grand Dieu, Il est un grand roi au-dessus de tous les dieux.
אשר בידו מחקרי-ארץ ותועפת הרים לו | 4 |
Il tient dans sa main les profondeurs de la terre, Et les sommets des montagnes sont à lui.
אשר-לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו | 5 |
La mer est à lui, c’est lui qui l’a faite; La terre aussi, ses mains l’ont formée.
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני-יהוה עשנו | 6 |
Venez, prosternons-nous et humilions-nous, Fléchissons le genou devant l’Éternel, notre créateur!
כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם-בקלו תשמעו | 7 |
Car il est notre Dieu, Et nous sommes le peuple de son pâturage, Le troupeau que sa main conduit… Oh! Si vous pouviez écouter aujourd’hui sa voix!
אל-תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר | 8 |
N’endurcissez pas votre cœur, comme à Meriba, Comme à la journée de Massa, dans le désert,
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם-ראו פעלי | 9 |
Où vos pères me tentèrent, M’éprouvèrent, quoiqu’ils vissent mes œuvres.
ארבעים שנה אקוט בדור-- ואמר עם תעי לבב הם והם לא-ידעו דרכי | 10 |
Pendant quarante ans j’eus cette race en dégoût, Et je dis: C’est un peuple dont le cœur est égaré; Ils ne connaissent pas mes voies.
אשר-נשבעתי באפי אם-יבאון אל-מנוחתי | 11 |
Aussi je jurai dans ma colère: Ils n’entreront pas dans mon repos!