תהילים 94
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
O LORD God, to whom vengeance belongeth; O God, to whom vengeance belongeth, show thyself.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Lift up thyself, thou judge of the earth: render a reward to the proud.
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
LORD, how long shall the wicked, how long shall the wicked triumph?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
How long shall they utter and speak hard things? and all the workers of iniquity boast themselves?
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
They break in pieces thy people, O LORD, and afflict thy heritage.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
They slay the widow and the stranger, and murder the fatherless.
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
Yet they say, The LORD shall not see, neither shall the God of Jacob regard it.
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Understand, ye stupid among the people: and ye fools, when will ye be wise?
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
He that planted the ear, shall he not hear? he that formed the eye, shall he not see?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
He that chastiseth the heathen, shall he not correct? he that teacheth man knowledge, shall he not know?
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
The LORD knoweth the thoughts of man, that they are vanity.
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Blessed is the man whom thou chastenest, O LORD, and teachest him out of thy law;
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
That thou mayest give him rest from the days of adversity, until the pit is dug for the wicked.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
For the LORD will not cast off his people, neither will he forsake his inheritance.
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
But judgment shall return to righteousness: and all the upright in heart shall follow it.
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Who will rise up for me against the evildoers? or who will stand up for me against the workers of iniquity?
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Unless the LORD had been my help, my soul had almost dwelt in silence.
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
When I said, My foot slippeth; thy mercy, O LORD, held me up.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
In the multitude of my thoughts within me thy comforts delight my soul.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Shall the throne of iniquity have fellowship with thee, which frameth mischief by a law?
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
They gather themselves together against the soul of the righteous, and condemn the innocent blood.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
But the LORD is my defence; and my God is the rock of my refuge.
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
And he shall bring upon them their own iniquity, and shall cut them off in their own wickedness; yea, the LORD our God shall cut them off.
