תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | 1 |
(En maskil af Asaf.) Hvorfor har du, Gud, stødt os bort for evig, hvi ryger din Vrede mod Hjorden, du røgter?
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | 2 |
Kom din Menighed i Hu, som du fordum vandt dig, - du udløste den til din Ejendoms Stamme - Zions Bjerg, hvor du har din Bolig.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | 3 |
Løft dine Fjed til de evige Tomter: Fjenden lagde alt i Helligdommen øde.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | 4 |
Dine Fjender brøled i dit Samlingshus, satte deres Tegn som Tegn deri.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | 5 |
Det så ud, som når man løfter Økser i Skovens Tykning.
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | 6 |
Og alt det udskårne Træværk der! De hugged det sønder med Økse og Hammer.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | 7 |
På din Helligdom satte de Ild, de skændede og nedrev dit Navns Bolig.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | 8 |
De tænkte: "Til Hobe udrydder vi dem!" De brændte alle Guds Samlingshuse i Landet.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | 9 |
Vore Tegn, dem ser vi ikke, Profeter findes ej mer; hvor længe, ved ingen af os.
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | 10 |
Hvor længe, o Gud, skal vor Modstander smæde, Fjenden blive ved at håne dit Navn?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | 11 |
Hvorfor holder du din Hånd tilbage og skjuler din højre i Kappens Fold?
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | 12 |
Vor Konge fra fordums Tid er dog Gud, som udførte Frelsens Værk i Landet.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | 13 |
Du kløvede Havet med Vælde, knuste på Vandet Dragernes Hoved;
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | 14 |
du søndrede Hovederne på Livjatan og gav dem som Æde til Ørkenens Dyr;
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | 15 |
Kilde og Bæk lod du vælde frem, du udtørred stedseflydende Strømme;
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | 16 |
din er Dagen, og din er Natten, du grundlagde Lys og Sol,
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | 17 |
du fastsatte alle Grænser på Jord, du frembragte Sommer og Vinter.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | 18 |
Kom i Hu, o HERRE, at Fjenden har hånet, et Folk af Dårer har spottet dit Navn!
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | 19 |
Giv ikke Vilddyret din Turteldues Sjæl, glem ikke for evigt dine armes Liv;
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | 20 |
se hen til Pagten, thi fyldte er Landets mørke Steder med Voldsfærds Boliger.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | 21 |
Lad ej den fortrykte gå bort med Skam, lad de arme og fattige prise dit Navn!
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | 22 |
Gud, gør dig rede, før din Sag, kom i Hu, hvor du stadig smædes af bårer,
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | 23 |
lad ej dine Avindsmænds Røst uænset! Ustandseligt lyder dine Fjenders Larm!
