תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
Psaume de David, [donné] au maître chantre, [pour le chanter] sur Sosannim. Délivre-moi, ô Dieu, car les eaux me sont entrées jusque dans l'âme.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
Je suis enfoncé dans un bourbier profond, dans lequel il n'y a point où prendre pied; je suis entré au plus profond des eaux, et le fil des eaux se débordant, m'emporte.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
Je suis las de crier, mon gosier en est asséché; mes yeux sont consumés pendant que j'attends après mon Dieu.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
Ceux qui me haïssent sans cause, passent en nombre les cheveux de ma tête; ceux qui tâchent à me ruiner, et qui me sont ennemis à tort, se sont renforcés: j'ai alors rendu ce que je n'avais point ravi.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
Ô Dieu! Tu connais ma folie, et mes fautes ne te sont point cachées.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Ô Seigneur Eternel des armées! que ceux qui se confient en toi, ne soient point rendus honteux à cause de moi; [et] que ceux qui te cherchent ne soient point confus à cause de moi, ô Dieu d'Israël!
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Car pour l'amour de toi j'ai souffert l'opprobre, la honte a couvert mon visage.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
Je suis devenu étranger à mes frères, et un homme de dehors aux enfants de ma mère.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
Car le zèle de ta maison m'a rongé, et les outrages de ceux qui t'outrageaient sont tombés sur moi.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
Et j'ai pleuré en jeûnant: mais cela m'a été tourné en opprobre.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
J'ai aussi pris un sac pour vêtement, mais je leur ai été un sujet de raillerie.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
Ceux qui sont assis à la porte discourent de moi, et je sers de chanson aux ivrognes.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
Mais, pour moi, ma requête s'adresse à toi, ô Eternel! Il y a un temps de [ton] bon plaisir, ô Dieu! selon la grandeur de ta gratuité. Réponds-moi selon la vérité de ta délivrance.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Délivre-moi du bourbier, fais que je n'y enfonce point, et que je sois délivré de ceux qui me haïssent, et des eaux profondes.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Que le fil des eaux se débordant ne m'emporte point, et que le gouffre ne m'engloutisse point, et que le puits ne ferme point sa gueule sur moi.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Eternel! Exauce-moi, car ta gratuité est bonne; tourne la face vers moi selon la grandeur de tes compassions;
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
Et ne cache point ta face arrière de ton serviteur, car je suis en détresse: hâte-toi, exauce-moi.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Approche-toi de mon âme, rachète-la; délivre-moi à cause de mes ennemis.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Tu connais toi-même mon opprobre, et ma honte, et mon ignominie; tous mes ennemis sont devant toi.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
L'opprobre m'a déchiré le cœur, et je suis languissant; j'ai attendu que quelqu'un eût compassion de moi, mais il n'y en a point eu: et j'ai attendu des consolateurs, mais je n'en ai point trouvé.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
Ils m'ont au contraire donné du fiel pour mon repas; et dans ma soif ils m'ont abreuvé de vinaigre.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Que leur table soit un filet tendu devant eux; et [que ce qui tend] à la prospérité [leur soit] en piège.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Que leurs yeux soient tellement obscurcis, qu'ils ne puissent point voir; et fais continuellement chanceler leurs reins.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Répands ton indignation sur eux, et que l'ardeur de ta colère les saisisse.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Que leur palais soit désolé, et qu'il n'y ait personne qui habite dans leurs tentes.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Car ils persécutent celui que tu avais frappé, et font leurs contes de la douleur de ceux que tu avais blessés.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Mets iniquité sur leur iniquité; et qu'ils n'entrent point en ta justice.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Qu'ils soient effacés du Livre de vie, et qu'ils ne soient point écrits avec les justes.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
Mais pour moi, qui suis affligé, et dans la douleur, ta délivrance, ô Dieu! m'élèvera en une haute retraite.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
Je louerai le Nom de Dieu par des Cantiques, et je le magnifierai par une louange solennelle.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
Et cela plaira plus à l'Eternel qu'un taureau, plus qu'un veau qui a des cornes, et l'ongle divisé.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Les débonnaires le verront, [et] ils s'en réjouiront, et votre cœur vivra, [le cœur, dis-je, de vous tous] qui cherchez Dieu.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
Car l'Eternel exauce les misérables, et ne méprise point ses prisonniers.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Que les cieux et la terre le louent; que la mer et tout ce qui se meut en elle le louent aussi.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
Car Dieu délivrera Sion, et bâtira les villes de Juda; on y habitera, et on la possèdera.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
Et la postérité de ses serviteurs l'héritera, et ceux qui aiment son Nom demeureront en elle.
