תהילים 57
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות | 1 |
Au maître de chant. « Ne détruis pas. » Hymne de David, lorsque, poursuivi par Saül, il se réfugia dans la caverne. Aie pitié de moi, ô Dieu, aie pitié de moi, car en toi mon âme cherche un refuge; je m’abriterai à l’ombre de tes ailes, jusqu’à ce que la calamité soit passée.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי | 2 |
Je crie vers le Dieu Très-Haut, le Dieu qui fait tout pour moi.
| ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו | 3 |
Il m’enverra du ciel le salut: — mon persécuteur m’accable d’outrages! — Séla. Dieu enverra sa bonté et sa vérité.
| נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה | 4 |
Je couche au milieu des lions, des hommes qui vomissent la flamme, qui ont pour dents la lance et les flèches, et dont la langue est un glaive tranchant.
| רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 5 |
Elève-toi au-dessus des cieux, ô Dieu, que ta gloire brille par toute la terre!
| רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה | 6 |
Ils avaient tendu un piège devant mes pas, déjà mon âme se courbait; ils avaient creusé une fosse devant moi: ils y sont tombés! — Séla.
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה | 7 |
Mon cœur est affermi, ô Dieu, mon cœur est affermi; je chanterai et ferai retentir de joyeux instruments.
| עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 8 |
Eveille-toi, ma gloire! Eveillez-vous, ma lyre et ma harpe! Que j’éveille l’aurore!
| אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים | 9 |
Je te louerai parmi les peuples, Seigneur, je te chanterai parmi les nations.
| כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 10 |
Car ta fidélité atteint jusqu’aux cieux, et ta vérité jusqu’aux nues.
| רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 11 |
Elève-toi au-dessus des cieux, ô Dieu, que ta gloire brille sur toute la terre!
