תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
Dem Musikmeister, nach “Hirschkuh der Morgenröte.” Ein Psalm Davids. Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen - fern von Hilfe für mich, von den Worten, die ich stöhne?
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
“Mein Gott!” rufe ich tagsüber, doch du antwortest nicht, und bei Nacht, ohne daß ich Beruhigung fände.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
Und du bist doch der Heilige, der über den Lobliedern Israels thront.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
Auf dich vertrauten unsere Väter, vertrauten, und du errettetest sie.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
Zu dir schrieen sie und wurden errettet, auf dich vertrauten sie und wurden nicht zu Schanden.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
Ich aber bin ein Wurm und kein Mensch, ein Hohn der Leute und vom Volke verachtet!
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
Alle, die mich sehen, spotten über mich, verziehen die Lippe, schütteln den Kopf.
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
“Wälze deine Sache auf Jahwe! Er mag ihn erretten, mag ihn herausreißen; er hat ja Gefallen an ihm!”
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
Ja, du bist's, der mich hervorzog aus dem Mutterschoß, an meiner Mutter Brüsten mich sorglos liegen ließ!
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
Auf dich war ich geworfen von Mutterleibe an, vom Schoße meiner Mutter an bist du mein Gott.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Sei nicht fern von mir, denn Bedrängnis ist nahe, denn es giebt keinen Helfer.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Mich umgeben starke Farren, die Stiere Basans umzingeln mich.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
Sie sperren ihren Rachen wider mich auf, wie ein reißender und brüllender Löwe.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
Wie Wasser bin ich hingegossen, und alle meine Gebeine sind auseinandergegangen. Mein Herz ist wie zu Wachs geworden, zerflossen in meinem Innern.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
Mein Gaumen ist ausgetrocknet gleich einer Scherbe, meine Zunge angeklebt an meinen Schlund, und in den Todesstaub wirst du mich legen.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
Denn Hunde umgeben mich, eine Rotte von Bösewichtern umkreist mich, dem Löwen gleich meine Hände und Füße.
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
Ich kann alle meine Gebeine zählen; sie blicken her, schauen ihre Lust an mir.
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
Sie teilen meine Kleider unter sich und werfen das Los über mein Gewand.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
Du aber, Jahwe, sei nicht fern! Meine Stärke, eile mir zu Hilfe!
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Errette mich vom Schwert, aus Hundesgewalt meine Einsame!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Hilf mir aus dem Rachen des Löwen und aus der Wildochsen Hörnern - erhörst du mich.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
Ich will deinen Namen meinen Brüdern verkünden, inmitten der Gemeinde will ich dich preisen.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
Die ihr Jahwe fürchtet, preiset ihn! Aller Same Jakobs, ehret ihn, und scheut euch vor ihm, aller Same Israels!
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
Denn er hat das Elend des Elenden nicht verschmäht und nicht verachtet und sein Antlitz nicht vor ihm verborgen, und als er zu ihm schrie, hat er gehört.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
Von dir geht mein Lobpreis aus in großer Versammlung; meine Gelübde will ich bezahlen angesichts derer, die ihn fürchten.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
Elende werden essen und satt werden; preisen werden Jahwe, die ihn suchen: Euer Herz lebe auf für immer!
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
Alle Enden der Erde werden's inne werden und sich zu Jahwe bekehren, und vor dir sich niederwerfen alle Geschlechter der Heiden.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
Denn Jahwe gehört das Königtum, und er herrscht über die Heiden.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
Nur vor ihm werden sich niederwerfen alle Fetten der Erde, vor ihm sich beugen alle, die in den Staub hinabfahren. Und wer seine Seele nicht am Leben erhielt,
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
dessen Same wird ihm dienen. Man wird erzählen vom Herrn dem kommenden Geschlecht
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
und verkündigen wird man von seiner Gerechtigkeit dem Volke, das geboren werden soll, daß er es ausgeführt!
