תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

Proč se bouří národové, a lidé daremné věci přemyšlují?

2 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

Sstupují se králové zemští, a knížata se spolu radí proti Hospodinu, a proti pomazanému jeho,

3 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

Říkajíce: Roztrhejme svazky jejich, a zavrzme od sebe provazy jejich.

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

Ale ten, jenž přebývá v nebesích, směje se, Pán posmívá se jim.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

Tehdáž mluviti bude k nim v hněvě svém, a v prchlivosti své předěsí je, řka:

6 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

Jáť jsem ustanovil krále svého nad Sionem, horou svatou mou.

7 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

Vypravovati budu úsudek. Hospodin řekl ke mně: Syn můj ty jsi, já dnes zplodil jsem tě.

8 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

Požádej mne, a dámť národy, dědictví tvé, a končiny země, vládařství tvé.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

Roztlučeš je prutem železným, a jako nádobu hrnčířskou roztříštíš je.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

A protož, králové, nyní srozumějte, vyučujte se, soudcové zemští.

11 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

Služte Hospodinu v bázni, a veselte se s třesením.

12 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו

Líbejte syna, aby se nerozhněval, a zhynuli byste na cestě, jakž by se jen málo zapálil hněv jeho. Blahoslavení jsou všickni, kteříž doufají v něho.