תהילים 19

1 למנצח מזמור לדוד ב השמים מספרים כבוד-אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע

Dem Sangmeister. Ein Psalm Davids.

2 יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה-דעת

Die Himmel erzählen Gottes Herrlichkeit. / Und seiner Hände Werk verkündiget die Feste.

3 אין-אמר ואין דברים בלי נשמע קולם

Ein Tag meldet dem andern das Wort, / Eine Nacht bringt der andern die Kunde.

4 בכל-הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם-אהל בהם

Dies ist keine Sprache, dies ist keine Rede, / Deren Stimme man nicht verstünde.

5 והוא--כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח

In alle Lande geht aus ihr Klang, / Ihr Ruf bis ans Ende der Erde. / Dort hat er der Sonne ein Zelt gesetzt.

6 מקצה השמים מוצאו--ותקופתו על-קצותם ואין נסתר מחמתו

Sie ist dem Bräutigam gleich, der hervortritt aus seinem Gemach, / Freut sich, wie ein Held zu laufen die Bahn.

7 תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי

Vom Ende des Himmels geht sie aus / Und läuft bis ans andere Ende. / Nichts bleibt verborgen vor ihrer Glut.

8 פקודי יהוה ישרים משמחי-לב מצות יהוה ברה מאירת עינים

Jahwes Gesetz ist makellos, / Es erquicket die Seele. / Jahwes Zeugnis ist zuverlässig, / Es macht den Toren weise.

9 יראת יהוה טהורה--עומדת לעד משפטי-יהוה אמת צדקו יחדו

Jahwes Befehle sind richtig, / Sie erfreuen das Herz. / Jahwes Gebot ist lauter, / Es erleuchtet die Augen.

10 הנחמדים--מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים

Jahwes Verehrung ist rein, / Sie bestehet für immer. / Jahwes Sprüche sind wahr, / Rechtschaffen zumal.

11 גם-עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב

Köstlicher sind sie als Gold / Und viel gediegenes Gold. / Ja süßer sind sie als Honig / Und aus den Waben fließender Seim.

12 שגיאות מי-יבין מנסתרות נקני

Auch wird dein Knecht durch sie belehrt; / Wer sie hält, hat großen Gewinn.

13 גם מזדים חשך עבדך-- אל-ימשלו-בי אז איתם ונקיתי מפשע רב

Wer ist sich aller Vergehen bewußt? / Von verborgenen Sünden sprich mich los!

14 יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי

Auch vor Frechen beschirme deinen Knecht, / Daß sie mich nicht beherrschen! / Dann bin ich unsträflich / Und frei von schwerer Schuld. So nimm denn gnädig auf die Worte meines Mundes / Und meines Herzens Sinnen, / Jahwe, / Mein Fels und mein Erlöser!