תהילים 18
| למנצח לעבד יהוה--לדוד אשר דבר ליהוה את-דברי השירה הזאת-- ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו ומיד שאול ב ויאמר-- ארחמך יהוה חזקי | 1 |
Dem Sangmeister. Vom Knechte Jahwes, von David, der vor Jahwe die Worte dieses Liedes redete, als ihn Jahwe errettet hatte aus der Hand aller seiner Feinde, auch aus der Hand Sauls.
| יהוה סלעי ומצודתי-- ומפלטי אלי צורי אחסה-בו מגני וקרן-ישעי משגבי | 2 |
Er sprach: Von Herzen lieb ich dich, Jahwe, meine Stärke!
| מהלל אקרא יהוה ומן-איבי אושע | 3 |
Jahwe, mein Fels, meine Burg, mein Retter bist du! / Mein Gott ist mein Hort, zu dem ich fliehe. / Mein Schild, das Horn meines Heils, meine Feste ist er.
| אפפוני חבלי-מות ונחלי בליעל יבעתוני | 4 |
Preiswürdig, ruf ich, ist Jahwe, / Ich ward errettet von meinen Feinden!
| חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות (Sheol h7585) | 5 |
Des Todes Stricke umfingen mich, / Verderbliche Bäche schreckten mich; (Sheol h7585)
| בצר-לי אקרא יהוה-- ואל-אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו | 6 |
Der Unterwelt Bande umringten mich, / Es ergriffen mich Schlingen des Todes.
| ותגעש ותרעש הארץ-- ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי-חרה לו | 7 |
In meiner Angst rief ich Jahwe an / Und schrie zu meinem Gott. / Da vernahm er mein Beten aus seinem Palast, / Mein Schreien drang in seine Ohren.
| עלה עשן באפו-- ואש-מפיו תאכל גחלים בערו ממנו | 8 |
Es wankte und schwankte die Erde, / Der Berge Grundfesten bebten / Und zitterten, weil er zornig war.
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו | 9 |
In seiner Nase stieg Rauch empor, / Aus seinem Munde fraß Feuer, / Glühende Kohlen flammten aus ihm.
| וירכב על-כרוב ויעף וידא על-כנפי-רוח | 10 |
Er neigte den Himmel und fuhr herab, / Unter seinen Füßen war Wolkennacht.
| ישת חשך סתרו-- סביבותיו סכתו חשכת-מים עבי שחקים | 11 |
Er fuhr auf dem Kerub und flog einher, / Schwebte auf den Schwingen des Windes.
| מנגה נגדו עביו עברו--ברד וגחלי-אש | 12 |
Er machte Dunkel zu seiner Hülle, / Zu seinem Gezelte ringsumher; / Es umgab ihn Wasserflut und dickes Gewölk.
| וירעם בשמים יהוה--ועליון יתן קלו ברד וגחלי-אש | 13 |
Vom Glanz vor ihm her durchzuckten die Wolken / Hagel und feurige Kohlen.
| וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם | 14 |
Es donnerte Jahwe vom Himmel her, / Der Höchste ließ seine Stimme schallen / (Mit Hagel und feurigen Kohlen).
| ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה-- מנשמת רוח אפך | 15 |
Er schoß seine Pfeile, zerstreute sie.
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים | 16 |
Da wurden sichtbar die Betten des Meeres, / Bloßgelegt des Erdrunds Gründe / Vor deinem Schelten, Jahwe, / Vor deines Zornhauchs Schnauben.
| יצילני מאיבי עז ומשנאי כי-אמצו ממני | 17 |
Er griff aus der Höhe, erfaßte mich / Und zog mich aus tiefen Wassern.
| יקדמוני ביום-אידי ויהי-יהוה למשען לי | 18 |
Von meinem Todfeind befreite er mich, / Von meinen Hassern, die mir zu mächtig waren.
| ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי | 19 |
An meinem Unglückstag überfielen sie mich, / Aber Jahwe ward meine Stütze.
| יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי | 20 |
Er führte mich ins Freie hinaus; / Er rettete mich, weil er mich liebte.
| כי-שמרתי דרכי יהוה ולא-רשעתי מאלהי | 21 |
Jahwe vergalt mir nach meiner Gerechtigkeit, / Nach meiner Hände Reinheit lohnte er mir.
| כי כל-משפטיו לנגדי וחקתיו לא-אסיר מני | 22 |
Denn Jahwes Wege bin ich gewandelt, / Nicht abgefallen von meinem Gott.
| ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני | 23 |
Nein, all seine Rechte befolgte ich treu, / Von seinen Satzungen wich ich nicht.
| וישב-יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו | 24 |
Ich war ohne Tadel vor ihm / Und hütete mich vor Missetat.
| עם-חסיד תתחסד עם-גבר תמים תתמם | 25 |
Drum vergalt mir Jahwe nach meiner Gerechtigkeit, / Nach meiner Lauterkeit, die ihm bekannt.
| עם-נבר תתברר ועם-עקש תתפתל | 26 |
Dem Guten erzeigst du dich gütig, / Mit dem redlichen Manne verfährst du redlich;
| כי-אתה עם-עני תושיע ועינים רמות תשפיל | 27 |
Dem Reinen zeigst du dich rein, / Dem Falschen vergiltst du nach seinem Verhalten.
| כי-אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי | 28 |
Denn du hilfst den bedrückten Leuten, / Doch stolze Augen erniedrigst du.
| כי-בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג-שור | 29 |
Du machst meine Leuchte licht; / Jahwe, mein Gott, erhellet mein Dunkel.
| האל תמים דרכו אמרת-יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו | 30 |
Denn im Vertrauen auf dich greif ich Heerhaufen an, / Und mit meinem Gott überspringe ich Mauern.
| כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו | 31 |
Gottes Wege sind makellos, / Jahwes Wort ist bewährt; / Ein Schild ist er allen, die zu ihm fliehn.
| האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי | 32 |
Denn wer ist Eloah als Jahwe allein? / Und wer ist ein Hort außer unserem Gott?
| משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני | 33 |
Gott ist's, der mich mit Kraft gegürtet, / Der meinen Weg ohn Anstoß machte.
| מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת-נחושה זרועתי | 34 |
Er gab mir der Hindin Schnelligkeit / Und stellte mich auf die Höhen.
| ותתן-לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני | 35 |
Er übte meine Hände zum Kampf, / Daß meine Arme den ehernen Bogen spannten.
| תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי | 36 |
Du gabst mir den Schild deines Heils, / Deine Rechte stützte mich, / Und deine Milde machte mich groß.
| ארדוף אויבי ואשיגם ולא-אשוב עד-כלותם | 37 |
Du ließest mich frei meines Weges gehn, / Und meine Knöchel wankten nicht.
| אמחצם ולא-יכלו קום יפלו תחת רגלי | 38 |
Ich verfolgte die Feinde und holte sie ein; / Ich kehrte nicht um, bis ich sie vernichtet.
| ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי | 39 |
Ich zerschellte sie, daß sie nimmer aufstanden, / Zu meinen Füßen sanken sie hin.
| ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם | 40 |
Du gürtetest mich mit Kraft zum Streit, / Du beugtest meine Gegner unter mich.
| ישועו ואין-מושיע על-יהוה ולא ענם | 41 |
Meine Feinde ließest du vor mir fliehn, / Und meine Hasser zerschellte ich.
| ואשחקם כעפר על-פני-רוח כטיט חוצות אריקם | 42 |
Sie schrien, aber kein Helfer war da; / Sie schrien zu Jahwe — er hörte sie nicht.
| תפלטני מריבי-עם תשימני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדוני | 43 |
Ich zerrieb sie wie Staub vor dem Winde, / Wie Gassenkot zertrat ich sie.
| לשמע אזן ישמעו לי בני-נכר יכחשו-לי | 44 |
Du halfst mir aus Volkesfehden, / Setztest mich ein zum Herrscher der Heiden: / Leute, mir unbekannt, wurden mir dienstbar.
| בני-נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם | 45 |
Schon als sie hörten (von meinen Siegen), gehorchten sie mir, / Des Auslands Bewohner schmeichelten mir.
| חי-יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי | 46 |
Des Auslands Bewohner welkten dahin / Und kamen zitternd aus ihren Burgen.
| האל--הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי | 47 |
Jahwe lebt, mein Hort sei gepriesen, / Erhoben der Gott meines Heils,
| מפלטי מאיבי אף מן-קמי תרוממני מאיש חמס תצילני | 48 |
Der Gott, der mir Rache verliehn / Und Völker mir unterworfen,
| על-כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה | 49 |
Der mich gerettet von meinen Feinden! / Über meine Gegner erhebst du mich. / Entreißt mich dem Mann der Gewalttat.
| מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו--לדוד ולזרעו עד-עולם | 50 |
Drum preis ich dich, Jahwe, unter den Völkern, / Deinem Namen will ich lobsingen. Denn Jahwe schenkt seinem Könige Heil / Und erweiset Gnade seinem Gesalbten: / David und seinem Samen auf ewig!
