< תהילים 17 >

תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה 1
Mictam di Davide O SIGNORE, ascolta la giustizia, attendi al mio grido, Porgi l'orecchio alla mia orazione, [che io ti fo] senza labbra di frode.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים 2
Proceda il mio giudicio dalla tua presenza; Gli occhi tuoi veggano le diritture.
בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי 3
Tu hai provato il mio cuore, tu [l]'hai visitato di notte; Tu mi hai messo al cimento, e non hai trovato [nulla]; La mia bocca non trapassa il mio pensiero.
לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ 4
Nelle opere degli uomini, per la parola della tue labbra, Io mi son guardato dalle vie de' violenti.
תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי 5
Sostieni i miei passi ne' tuoi sentieri, Acciocchè i miei piedi non vacillino.
אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי 6
Io t'invoco, o Dio, perciocchè tu mi esaudisci; Inchina a me il tuo orecchio, ascolta le mie parole.
הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך 7
Dimostra maravigliose le tue benignità, O tu, che, con la tua destra, salvi quelli che si confidano [in te], Da quelli che si levano [contro a loro].
שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני 8
Guardami come la pupilla dell'occhio, Nascondimi sotto l'ombra delle tue ale,
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי 9
D'innanzi agli empi che mi disertano; E [d'innanzi] a' miei mortali nemici [che] mi circondano.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות 10
Son tutti massicci di grasso, Parlano altieramente colla lor bocca.
אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ 11
Ora c'intorniano, [seguitandoci] alla traccia; Mirano con gli occhi, per atterrar[ci];
דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים 12
Somigliano un leone che brama di lacerare; E un leoncello che dimora in nascondimenti.
קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך 13
Levati, o Signore, va' loro incontro per affrontarli; abbattili; Riscuoti l'anima mia dall'empio [col]la tua spada;
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם 14
O Signore, [riscuotila col]la tua mano dagli uomini, dagli uomini del mondo, La cui parte [è] in [questa] vita, E il cui ventre tu empi delle tue conserve; Onde i [lor] figliuoli son saziati, E lasciano il lor rimanente a' lor piccoli fanciulli.
אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך 15
Quant'[è] a me, per giustizia vedrò la tua faccia; Io sarò saziato della tua sembianza, quando io mi risveglierò.

< תהילים 17 >