< תהילים 17 >
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה | 1 |
The preier of Dauid. Lord, here thou my riytfulnesse; biholde thou my preier. Perseuye thou with eeris my preier; not maad in gileful lippis.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים | 2 |
Mi doom come `forth of thi cheer; thin iyen se equite.
בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי | 3 |
Thou hast preued myn herte, and hast visitid in niyt; thou hast examynyd me bi fier, and wickidnesse is not foundun in me.
לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ | 4 |
That my mouth speke not the werkis of men; for the wordis of thi lippis Y haue kept harde weies.
תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי | 5 |
Make thou perfit my goyngis in thi pathis; that my steppis be not moued.
אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי | 6 |
I criede, for thou, God, herdist me; bowe doun thin eere to me, and here thou my wordis.
הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך | 7 |
Make wondurful thi mercies; that makist saaf `men hopynge in thee.
שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני | 8 |
Kepe thou me as the appil of the iye; fro `men ayenstondynge thi riyt hond. Keuere thou me vndur the schadewe of thi wyngis;
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי | 9 |
fro the face of vnpitouse men, that han turmentid me. Myn enemyes han cumpassid my soule;
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות | 10 |
thei han closide togidere her fatnesse; the mouth of hem spak pride.
אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ | 11 |
Thei castiden me forth, and han cumpassid me now; thei ordeyneden to bowe doun her iyen in to erthe.
דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים | 12 |
Thei, as a lioun maad redi to prey, han take me; and as the whelp of a lioun dwellynge in hid places.
קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך | 13 |
Lord, rise thou vp, bifor come thou hym, and disseyue thou hym; delyuere thou my lijf fro the `vnpitouse,
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם | 14 |
delyuere thou thi swerd fro the enemyes of thin hond. Lord, departe thou hem fro a fewe men of `the lond in the lijf of hem; her wombe is fillid of thin hid thingis. Thei ben fillid with sones; and thei leften her relifis to her litle children.
אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך | 15 |
But Y in riytfulnesse schal appere to thi siyt; Y schal be fillid, whanne thi glorie schal appere.