תהילים 141
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך | 1 |
Ein Psalm Davids. HERR, ich rufe zu dir; eile zu mir, vernimm meine Stimme, wenn ich dich anrufe!
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב | 2 |
Mein Gebet müsse vor dir taugen wie ein Räuchopfer, mein Händeaufheben wie ein Abendopfer.
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי | 3 |
HERR, behüte meinen Mund und bewahre meine Lippen!
| אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם | 4 |
Neige mein Herz nicht auf etwas Böses, ein gottlos Wesen zu führen mit den Übeltätern, daß ich nicht esse von dem, das ihnen geliebt.
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם | 5 |
Der Gerechte schlage mich freundlich und strafe mich; das wird mir so wohl tun als ein Balsam auf meinem Haupt. Denn ich bete stets, daß sie mir nicht Schaden tun.
| נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו | 6 |
Ihre Lehrer müssen gestürzt werden über einen Fels; so wird man denn meine Lehre hören, daß sie lieblich sei.
| כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) | 7 |
Unsere Gebeine sind zerstreuet bis zur Hölle, wie einer das Land zerreißt und zerwühlet. (Sheol h7585)
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי | 8 |
Denn auf dich, HERR HERR, sehen meine Augen; ich traue auf dich; verstoße meine Seele nicht!
| שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און | 9 |
Bewahre mich vor dem Stricke, den sie mir gelegt haben, und vor der Falle der Übeltäter.
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור | 10 |
Die Gottlosen müssen in ihr eigen Netz fallen miteinander, ich aber immer vorübergehen.
