תהילים 139

1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע

For the end, a Psalm of David. O Lord, you have proved me, and known me.

2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק

You know my down-sitting and mine up-rising: you understand my thoughts long before.

3 ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה

You have traced my path and my bed, and have foreseen all my ways.

4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה

For there is no unrighteous word in my tongue: behold, O Lord, you have known all things,

5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה

the last and the first: you have fashioned me, and laid your hand upon me.

6 פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה

The knowledge of you is too wonderful for me; it is very difficult, I can’t [attain] to it.

7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח

Whither shall I go from your Spirit? and whither shall I flee from my presence?

8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585)

If I should go up to heaven, you are there: if I should go down to hell, you are present. (Sheol h7585)

9 אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים

If I should spread my wings [to fly] straight forward, and sojourn at the extremity of the sea, [it would be vain],

10 גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך

for even there your hand would guide me, and your right hand would hold me.

11 ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני

When I said, Surely the darkness will cover me; even the night [was] light in my luxury.

12 גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה

For darkness will not be darkness with you; but night will be light as day: as its darkness, so shall its light [be to you].

13 כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי

For you, O Lord, have possessed my reins; you have helped me from my mother's womb.

14 אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד

I will give you thanks; for you are fearfully wondrous; wondrous are your works; and my soul knows [it] well.

15 לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ

My bones, which you made in secret were not hidden from you, nor my substance, in the lowest parts of the earth.

16 גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם

Your eyes saw my unwrought [substance], and all [men] shall be written in your book; they shall be formed by day, though [there should for a time] be no one among them.

17 ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם

But your friends, O God, have been greatly honored by me; their rule has been greatly strengthened.

18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך

I will number them, and they shall be multiplied beyond the sand; I awake, and am still with you.

19 אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני

Oh that you would kill the wicked, O God; depart from me, you men of blood.

20 אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך

For you will say concerning [their] thought, [that] they shall take your cities in vain.

21 הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט

Have I not hated them, O Lord, that hate you? and wasted away because of your enemies?

22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי

I have hated them with perfect hatred; they were counted my enemies.

23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי

Prove me, O God, and know my heart; examine me, and know my paths;

24 וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם

and see if [there is any] way of iniquity in me, and lead me in an everlasting way.