< תהילים 122 >
שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי-- בית יהוה נלך | 1 |
Wallfahrtslieder. Von David. Ich freute mich, als man zu mir sprach: “Laßt uns zum Tempel Jahwes gehn!”
עמדות היו רגלינו-- בשעריך ירושלם | 2 |
Unsere Füße stehen in deinen Thoren, Jerusalem!
ירושלם הבנויה-- כעיר שחברה-לה יחדו | 3 |
Jerusalem, du wiedergebaute, wie eine Stadt, die allzumal zusammengefügt ist,
ששם עלו שבטים שבטי-יה--עדות לישראל להדות לשם יהוה | 4 |
wohin die Stämme hinaufziehen, die Stämme Jahs, nach dem Gesetz für Israel, um dem Namen Jahwes zu danken.
כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד | 5 |
Denn dort stehen Gerichtssessel, Sessel des Hauses Davids.
שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך | 6 |
Erbittet Frieden für Jerusalem: Mögen Ruhe haben, die dich lieben.
יהי-שלום בחילך שלוה בארמנותיך | 7 |
Friede sei in deinen Bollwerken, Ruhe in deinen Palästen.
למען אחי ורעי-- אדברה-נא שלום בך | 8 |
Um meiner Brüder und Freunde willen laßt mich sprechen: Friede sei in dir!
למען בית-יהוה אלהינו-- אבקשה טוב לך | 9 |
Um des Tempels Jahwes, unseres Gottes, willen will ich dein Bestes suchen.