תהילים 112
| הללו-יה אשרי-איש ירא את-יהוה במצותיו חפץ מאד | 1 |
Alléluia! Heureux l’homme qui craint l’Eternel, qui prend grand plaisir à ses commandements!
| גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך | 2 |
Puissante sera sa postérité sur la terre: la race des justes est bénie!
| הון-ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד | 3 |
Abondance et richesse régneront dans sa maison, sa vertu subsistera à jamais.
| זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק | 4 |
Une lumière brille pour les justes au sein des ténèbres; il est bienveillant, miséricordieux, vertueux.
| טוב-איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט | 5 |
Bon pour les hommes, il est généreux, consent des prêts, et règle ses affaires avec équité.
| כי-לעולם לא-ימוט לזכר עולם יהיה צדיק | 6 |
Certes jamais il ne chancelle, le juste se prépare un souvenir impérissable.
| משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה | 7 |
Il n’appréhende pas de mauvaise nouvelle, son cœur est ferme, plein de confiance en l’Eternel.
| סמוך לבו לא יירא עד אשר-יראה בצריו | 8 |
Son âme est inébranlable, ne craint rien, tandis qu’il voit de ses yeux le sort de ses adversaires.
| פזר נתן לאביונים-- צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד | 9 |
Il est prodigue pour donner aux pauvres, sa bienfaisance ne se dément jamais, son front s’élève avec honneur.
| רשע יראה וכעס-- שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד | 10 |
Le méchant en est témoin et s’irrite, il grince des dents et se ronge de dépit. Le désir des méchants est frappé d’impuissance.
