< תהילים 106 >
הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו | 1 |
Alléluia! Louez l'Éternel, car Il est bon, car sa miséricorde est éternelle!
מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו | 2 |
Qui saura exprimer les exploits de l'Éternel, et énoncer sa louange tout entière?
אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת | 3 |
Heureux ceux qui observent la loi, et pratiquent la justice en tout temps!
זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך | 4 |
Pense à moi, Seigneur, en étant propice à ton peuple, viens à moi avec ton secours!
לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך | 5 |
afin que, témoin du bonheur de tes élus, je me réjouisse de la joie de ton peuple, que je me glorifie avec ton héritage.
חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו | 6 |
Nous avons péché de même que nos pères, nous avons été pervers et impies.
אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף | 7 |
Nos pères en Egypte ne réfléchirent point à tes miracles, ne se rappelèrent point le nombre de tes grâces, et ils se rebellèrent près de la mer, la mer des algues.
ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו | 8 |
Mais Il les délivra pour l'amour de son nom, afin de faire connaître sa puissance.
ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר | 9 |
Et Il tança la mer des algues, et elle se dessécha, et Il leur fit traverser les flots comme le désert.
ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב | 10 |
Et Il les sauva de la main de l'adversaire, et les racheta de la main de l'ennemi;
ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר | 11 |
et les eaux recouvrirent leurs oppresseurs, il n'en resta pas un seul.
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו | 12 |
Alors ils crurent à ses paroles, ils chantèrent ses louanges.
מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו | 13 |
Ils furent prompts à oublier ses exploits, et ne surent pas attendre ses dispensations;
ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון | 14 |
et ils conçurent une convoitise dans le désert, et tentèrent Dieu dans la solitude.
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם | 15 |
Alors Il condescendit à leur demande, mais Il leur envoya aussi la consomption.
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה | 16 |
Et ils furent jaloux de Moïse dans le camp, d'Aaron, le saint de l'Éternel.
תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם | 17 |
Alors la terre s'ouvrit et engloutit Dathan, et recouvrit la troupe d'Abiram,
ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים | 18 |
et un feu s'alluma au milieu de leur troupe, et des flammes consumèrent les sacrilèges.
יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה | 19 |
Ils fabriquèrent un veau en Horeb, et adorèrent une image de fonte,
וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב | 20 |
et ils échangèrent leur gloire contre l'effigie d'un bœuf qui broute l'herbe.
שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים | 21 |
Ils oublièrent Dieu, leur libérateur, qui avait opéré de grandes choses en Egypte,
נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף | 22 |
des miracles dans la terre de Cham, des prodiges sur la mer des algues.
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית | 23 |
Alors Il pensait à les détruire, si Moïse, son élu, ne s'était mis à la brèche devant Lui, pour détourner sa colère de détruire.
וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו | 24 |
Et ils se dégoûtèrent du pays des délices; ils ne croyaient pas à ses promesses;
וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה | 25 |
et ils murmurèrent dans leurs tentes, ne furent point dociles à la voix de l'Éternel.
וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר | 26 |
Alors levant sa main Il jura de les coucher dans le désert,
ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות | 27 |
et de jeter leur race au milieu des nations, et de les disséminer dans tous les pays.
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים | 28 |
Et ils s'attachèrent à Baal-Pehor, et mangèrent les sacrifices des morts,
ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה | 29 |
et L'irritèrent par leurs crimes: aussi un fléau fit irruption chez eux.
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה | 30 |
Alors parut Phinées qui fit justice, et le fléau fut arrêté:
ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם | 31 |
et cela lui fut imputé à justice, d'âge en âge, éternellement.
ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם | 32 |
Et ils Le provoquèrent aux Eaux de la Querelle, et Moïse eut à souffrir à cause d'eux;
כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו | 33 |
car ils résistèrent à sa volonté, et les paroles de ses lèvres furent inconsidérées.
לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם | 34 |
Ils ne détruisirent point les peuples que l'Éternel leur avait signalés;
ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם | 35 |
et ils se mêlèrent avec les peuples, et apprirent leur façon de faire;
ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש | 36 |
et ils servirent leurs idoles, qui leur furent un piège;
ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים | 37 |
ils immolèrent leurs fils et leurs filles aux idoles,
וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים | 38 |
et répandirent le sang innocent, le sang de leurs fils et de leurs filles, qu'ils immolèrent aux idoles de Canaan; et le pays fut profané par des meurtres;
ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם | 39 |
et ils se souillèrent avec leurs œuvres, et leur conduite fut une prostitution.
ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו | 40 |
Alors la colère de l'Éternel s'alluma contre son peuple, et son héritage devint son abomination;
ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם | 41 |
et Il les livra aux mains des peuples, et leurs ennemis furent leurs maîtres;
וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם | 42 |
et ils furent opprimés par leurs adversaires, et plièrent sous leur main.
פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם | 43 |
Nombre de fois Il les délivra; mais ils regimbèrent, ne prenant conseil que d'eux-mêmes, et ils se perdirent par leur faute.
וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם | 44 |
Et Il regarda vers eux pendant la détresse, quand Il entendit leurs gémissements;
ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו | 45 |
et Il se ressouvint pour eux de son alliance, et céda à la pitié dans sa grande miséricorde,
ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם | 46 |
et Il leur fit rencontrer de la compassion auprès de tous ceux qui les tenaient captifs.
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך | 47 |
Sois-nous en aide, Éternel, notre Dieu, et recueille-nous du milieu des peuples, pour que nous chantions ton saint nom, et que nous fassions gloire de te louer!
ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה | 48 |
Béni soit l'Éternel, Dieu d'Israël, de l'éternité à l'éternité! et que tout le peuple dise: Ainsi soit-il! Alleluia!