< תהילים 105 >

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו 1
Louez l'Éternel, invoquez son nom! Publiez ses exploits parmi les peuples!
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו 2
Célébrez-le par vos chants et vos accords! Chantez toutes ses merveilles!
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה 3
Glorifiez-vous de son saint nom! Que le cœur de ceux qui le cherchent, se réjouisse!
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד 4
Méditez sur l'Éternel et sa puissance! Cherchez sans cesse sa présence!
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו 5
Pensez aux merveilles qu'il a faites, à ses prodiges et aux jugements émanés de sa bouche,
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו 6
vous, race d'Abraham, vous, ses serviteurs, enfants de Jacob, ses élus!
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו 7
Lui, l'Éternel! Il est notre Dieu, ses jugements embrassent toute la terre.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור 8
Il garde un souvenir éternel de son alliance, de la parole qu'il promulgua pour mille générations,
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק 9
du traité qu'il conclut avec Abraham, du serment qu'il fit à Isaac,
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם 10
et érigea pour Jacob en statut, pour Israël en alliance éternelle,
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם 11
disant: « Je te donnerai la terre de Canaan pour votre lot d'héritage; »
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה 12
tandis qu'ils étaient encore en petit nombre, peu considérables, et étrangers en elle.
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר 13
Et ils émigraient de nation en nation, d'un royaume chez un autre peuple.
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים 14
Il ne permettait à personne de les opprimer, et en leur faveur Il châtia des rois:
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו 15
« Ne touchez pas à mes oints, et ne maltraitez pas mes prophètes! »
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר 16
Alors Il appela la famine sur le pays, et lui coupa toutes les subsistances.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף 17
Il envoya devant eux un homme; comme esclave Joseph fut vendu.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו 18
Ils mirent les entraves à ses pieds, et il dut vivre dans les fers,
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו 19
jusqu'au temps où ce qu'il avait dit, arriva, et où la parole de l'Éternel fut son épreuve.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו 20
Le Roi dépêcha et le fit élargir, le souverain des peuples, et le mit en liberté;
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו 21
il l'établit seigneur sur sa maison, et souverain sur tous ses domaines,
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם 22
pour qu'il enchaînât ses princes à son gré, et qu'à ses vieillards il enseignât la sagesse.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם 23
Alors Israël vint en Egypte, et Jacob fut comme hôte dans le pays de Cham.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו 24
Et Il rendit son peuple très fécond, et plus fort que ses ennemis.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו 25
Il changea leur cœur qui prit son peuple en haine, et ils traitèrent ses serviteurs avec perfidie.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו 26
Il envoya Moïse, son serviteur, Aaron qu'il avait élu.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם 27
Ils opérèrent au milieu d'eux ses prodiges, et ses miracles dans la terre de Cham.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) 28
Il envoya les ténèbres, et produisit l'obscurité, et ils ne furent pas rebelles à sa parole.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם 29
Il changea leurs eaux en sang, et fit périr leurs poissons.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם 30
Leur pays fourmilla de grenouilles, jusques dans les appartements de leurs rois.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם 31
Il dit, et vinrent les moucherons, les mouches dans tout leur territoire.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם 32
Il fit tomber leur pluie en grêle, des flammes de feu sur leur pays.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם 33
Et Il frappa leurs vignes et leurs figuiers, et fracassa les arbres de leur contrée.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר 34
Il dit, et vinrent les sauterelles, et des insectes voraces sans nombre,
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם 35
qui dévorèrent toute l'herbe du pays, et dévorèrent les fruits de leurs champs.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם 36
Et Il frappa tous les premiers-nés dans leur pays, toutes les prémices de leur vigueur.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל 37
Et Il fit sortir [Israël] avec de l'argent et de l'or, et il n'y eut pas un homme las dans ses tribus.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם 38
L'Egypte se réjouit de leur départ; car la peur d'Israël l'avait saisie.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה 39
Il déploya la nuée pour les mettre à couvert, et le feu pour illuminer la nuit.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם 40
A leur demande Il fit arriver des cailles, et Il les rassasia avec le pain du ciel.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר 41
Il entrouvrit le rocher, et des eaux jaillirent et coulèrent dans le désert par torrents.
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו 42
Car Il se rappelait sa sainte parole donnée à Abraham, son serviteur.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו 43
Il fit que son peuple partit avec joie, et ses élus avec allégresse.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו 44
Il leur donna les terres des nations, et ils s'emparèrent du travail des peuples:
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה 45
pour les porter à garder ses commandements, et à observer ses lois. Alléluia!

< תהילים 105 >