תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Danket Jahwe, ruft seinen Namen an, / Macht seine großen Taten inmitten der Völker kund!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Singt ihm, spielt ihm, / Redet von all seinen Wundern!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Rühmt euch seines heiligen Namens! / Es freue sich deren Herz, die Jahwe suchen.
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Fraget nach Jahwe und seiner Macht, / Suchet sein Antlitz beständig!
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Gedenkt seiner Wunder, die er getan, / Seiner Zeichen und der Urteile seines Munds,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
Ihr Nachkommen Abrahams, seines Knechts, / Ihr Söhne Jakobs, seine Erwählten!
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Er, Jahwe, ist unser Gott; / Er waltet gerecht über alle Lande.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Er gedenkt seines Bundes auf ewig, / Des Wortes, das er geboten für tausend Geschlechter,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
Des Bundes, den er geschlossen mit Abraham, / Seines Eides an Isaak.
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
Er hat ihn für Jakob verheißend bestätigt, / Für Israel als ewigen Bund.
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
Indem er sagte: "Dir will ich geben Kanaans Land / Als euer erblich Besitztum."
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Damals waren sie klein an Zahl, / Ein Häuflein nur, und Gäste im Land.
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
So wanderten sie von Volk zu Volk, / Von einem Reiche zum andern Volk.
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Er ließ sie dabei von niemand bedrücken, / Ja, Könige strafte er ihretwegen:
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
"Tastet meine Gesalbten nicht an, / Und meinen Propheten tut kein Leid!"
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Dann rief er Hungersnot gegen das Land, / Nahm jegliche Nahrung hinweg.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Er sandte vor ihnen her einen Mann: / Josef ward als Sklave verkauft.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Seine Füße wurden gefesselt, / In Eisen legte man ihn,
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
Bis sich sein Wort erfüllte, / Jahwes Spruch ihn geläutert hatte.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Da sandte der König und ließ ihn los, / Der Völkerbeherrscher gab ihn frei.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Er setzte ihn seinem Hause zum Herrn, / Zum Gebieter über all seinen Besitz;
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
Er sollte seine Fürsten an sich fesseln, / Seine Ältesten sollte er Weisheit lehren.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Dann kam Israel nach Ägypten, / Und Jakob ward Gast im Lande Hams.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Gott ließ sein Volk sehr zahlreich werden / Und machte es stärker als seine Bedränger.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Es wandelte sich nämlich ihr Herz, sein Volk zu hassen, / Arglist zu üben an seinen Knechten.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Da sandte Gott Mose, seinen Knecht, / Und Aaron, den er sich erkoren.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Die taten Zeichen bei ihnen durch seine Macht / Und Wunderdinge im Lande Hams.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Er sandte Finsternis — es ward dunkel; / Denn widerstrebten sie nicht seinen Worten?
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Er verwandelte ihre Gewässer in Blut / Und ließ dadurch ihre Fische sterben.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Es wimmelte auch ihr Land von Fröschen: / Die drangen sogar in der Könige Kammern.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Er sprach, da kamen Bremsen, / Stechmücken in all ihr Gebiet.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Er gab ihnen Hagel als Regen, / Ließ Feuer lohen in ihrem Land.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Er schlug ihren Weinstock und Feigenbaum, / Zerbrach alle Bäume ihres Gebiets.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Er sprach, da kamen Heuschrecken / Und Hüpfer ohne Zahl.
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Die fraßen alles Kraut in ihrem Land, / Sie verzehrten die Frucht ihrer Felder.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Alle Erstgeburt schlug er in ihrem Land, / Die Erstlinge all ihrer Manneskraft.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Da ließ er sein Volk mit Silber und Gold ausziehn, / Und es strauchelte keiner in seinen Stämmen.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Die Ägypter freuten sich ihres Auszugs, / Denn Graun vor ihnen war auf sie gefallen.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Er spannte Gewölk als Decke aus, / Und Feuer gab ihnen zur Nachtzeit Licht.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
Er bat: da ließ Gott Wachteln kommen / Und sättigte sie mit Himmelsbrot.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Einen Fels tat er auf: da floß Wasser heraus; / Es rann wie ein Strom durch die Steppe.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Denn er dachte seines heiligen Worts / Und Abrahams, seines Knechts.
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Drum ließ er sein Volk mit Freuden ausziehn, / Seine Auserwählten mit Jubel.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Er gab ihnen Länder der Heiden; / Was Völker erworben, das erbten sie.
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
Denn sie sollten seine Gesetze befolgen / Und seinen Lehren gehorsam sein. / Lobt Jah!
