< תהילים 102 >

תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא 1
A Prayer of the man who is in trouble, when he is overcome, and puts his grief before the Lord. Give ear to my prayer, O Lord, and let my cry come to you.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני 2
Let not your face be veiled from me in the day of my trouble; give ear to me, and let my cry be answered quickly.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו 3
My days are wasted like smoke, and my bones are burned up as in a fire.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי 4
My heart is broken; it has become dry and dead like grass, so that I give no thought to food.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי 5
Because of the voice of my sorrow, my flesh is wasted to the bone.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות 6
I am like a bird living by itself in the waste places; like the night-bird in a waste of sand.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג 7
I keep watch like a bird by itself on the house-top.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו 8
My haters say evil of me all day; those who are violent against me make use of my name as a curse.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי 9
I have had dust for bread and my drink has been mixed with weeping:
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני 10
Because of your passion and your wrath, for I have been lifted up and then made low by you.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש 11
My days are like a shade which is stretched out; I am dry like the grass.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר 12
But you, O Lord, are eternal; and your name will never come to an end.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד 13
You will again get up and have mercy on Zion: for the time has come for her to be comforted.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו 14
For your servants take pleasure in her stones, looking with love on her dust.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך 15
So the nations will give honour to the name of the Lord, and all the kings of the earth will be in fear of his glory:
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו 16
When the Lord has put up the walls of Zion, and has been been in his glory;
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם 17
When he has given ear to the prayer of the poor, and has not put his request on one side.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה 18
This will be put in writing for the coming generation, and the people of the future will give praise to the Lord.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט 19
For from his holy place the Lord has seen, looking down on the earth from heaven;
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה 20
Hearing the cry of the prisoner, making free those for whom death is ordered;
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם 21
So that they may give out the name of the Lord in Zion, and his praise in Jerusalem;
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה 22
When the peoples are come together, and the kingdoms, to give worship to the Lord.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי 23
He has taken my strength from me in the way; he has made short my days.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך 24
I will say, O my God, take me not away before my time; your years go on through all generations:
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים 25
In the past you put the earth on its base, and the heavens are the work of your hands.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו 26
They will come to an end, but you will still go on; they all will become old like a coat, and like a robe they will be changed:
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו 27
But you are the unchanging One, and your years will have no end.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון 28
The children of your servants will have a safe resting-place, and their seed will be ever before you.

< תהילים 102 >