תהילים 102

1 תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא

Modlitba chudého, když sevřín jsa, před Hospodinem vylévá žádosti své. Hospodine, slyš modlitbu mou, a volání mé přijdiž k tobě.

2 אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני

Neskrývej tváři své přede mnou, v den ssoužení mého nakloň ke mně ucha svého; když k tobě volám, rychle vyslyš mne.

3 כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו

Nebo mizejí jako dým dnové moji, a kosti mé jako ohniště vypáleny jsou.

4 הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי

Poraženo jest jako bylina, a usvadlo srdce mé, tak že jsem chleba svého jísti zapomenul.

5 מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי

Od hlasu lkání mého přilnuly kosti mé k kůži mé.

6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות

Podobný jsem učiněn pelikánu na poušti, jsem jako výr na pustinách.

7 שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג

Bdím, a jsem jako vrabec osamělý na střeše.

8 כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו

Každý den utrhají mi nepřátelé moji, a posměvači moji proklínají mnou.

9 כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי

Nebo jídám popel jako chléb, a k nápoji svému slz přiměšuji,

10 מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני

Pro rozhněvání tvé a zažžený hněv tvůj; nebo zdvihna mne, hodils mnou.

11 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש

Dnové moji jsou jako stín nachýlený, a já jako tráva usvadl jsem.

12 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר

Ale ty, Hospodine, na věky zůstáváš, a památka tvá od národu až do pronárodu.

13 אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד

Ty povstana, smiluješ se nad Sionem, nebo čas jest učiniti milost jemu, a čas uložený přišel.

14 כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו

Nebo líbost mají služebníci tvoji v kamení jeho, a nad prachem jeho slitují se,

15 וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך

Aby se báli pohané jména Hospodinova, a všickni králové země slávy tvé,

16 כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו

Když by Hospodin vzdělal Sion, a ukázal se v slávě své,

17 פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם

Když by popatřil k modlitbě poníženého lidu, nepohrdaje modlitbou jejich.

18 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה

Budeť to zapsáno pro budoucí potomky, a lid, kterýž má stvořen býti, chváliti bude Hospodina,

19 כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט

Že shlédl s výsosti svatosti své. Hospodin s nebe na zemi že popatřil,

20 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה

Aby vyslyšel vzdychání vězňů, a rozvázal ty, kteříž již k smrti oddání byli,

21 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם

Aby vypravovali na Sionu jméno Hospodinovo, a chválu jeho v Jeruzalémě,

22 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה

Když se spolu shromáždí národové a království, aby sloužili Hospodinu.

23 ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי

Ztrápilť jest na cestě sílu mou, ukrátil dnů mých,

24 אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך

Až jsem řekl: Můj Bože, nebeř mne u prostřed dnů mých; od národu zajisté až do pronárodu jsou léta tvá,

25 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים

I prvé nežlis založil zemi, a dílo rukou svých, nebesa.

26 המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו

Onať pominou, ty pak zůstáváš; všecky ty věci jako roucho zvetšejí, jako oděv změníš je, a změněny budou.

27 ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו

Ty pak jsi tentýž, a léta tvá nikdy nepřestanou.

28 בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון

Synové služebníků tvých bydliti budou, a símě jejich zmocní se před tebou.