< מִשְׁלֵי 7 >
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
Mein Sohn, bewahre meine Worte, und birg bei dir meine Gebote;
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך | 2 |
bewahre meine Gebote und lebe, und meine Belehrung wie deinen Augapfel.
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Binde sie um deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens.
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא | 4 |
Sprich zur Weisheit: Du bist meine Schwester! und nenne den Verstand deinen Verwandten;
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 5 |
damit sie dich bewahre vor dem fremden Weibe, vor der Fremden, [Eig. Ausländerin] die ihre Worte glättet. -
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי | 6 |
Denn an dem Fenster meines Hauses schaute ich durch mein Gitter hinaus;
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב | 7 |
und ich sah unter den Einfältigen, gewahrte unter den Söhnen einen unverständigen [Eig. des Verstandes bar; so auch Kap. 6,32;9,4;10,13 und öfter] Jüngling,
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד | 8 |
der hin und her ging auf der Straße, neben ihrer Ecke, und den Weg nach ihrem Hause schritt,
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה | 9 |
in der Dämmerung, am Abend des Tages, in der Mitte der Nacht und in der Dunkelheit.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב | 10 |
Und siehe, ein Weib kam ihm entgegen im Anzug einer Hure und mit verstecktem Herzen. -
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה | 11 |
Sie ist leidenschaftlich und unbändig, ihre Füße bleiben nicht in ihrem Hause;
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב | 12 |
bald ist sie draußen, bald auf den Straßen, und neben jeder Ecke lauert sie. -
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו | 13 |
Und sie ergriff ihn und küßte ihn, und mit unverschämtem Angesicht sprach sie zu ihm:
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי | 14 |
Friedensopfer lagen mir ob, heute habe ich meine Gelübde bezahlt;
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך | 15 |
darum bin ich ausgegangen, dir entgegen, um dein Antlitz zu suchen, und dich habe dich gefunden.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים | 16 |
Mit Teppichen habe ich mein Bett bereitet, mit bunten Decken von ägyptischem Garne;
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון | 17 |
ich habe mein Lager benetzt mit Myrrhe, Aloe und Zimmet.
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים | 18 |
Komm, wir wollen uns in Liebe berauschen bis an den Morgen, an Liebkosungen uns ergötzen.
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק | 19 |
Denn der Mann ist nicht zu Hause, er ist auf eine weite Reise gegangen;
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו | 20 |
er hat den Geldbeutel in seine Hand genommen, am Tage des Vollmondes wird er heimkehren.
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו | 21 |
Sie verleitete ihn durch ihr vieles Bereden, riß ihn fort durch die Glätte ihrer Lippen.
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל | 22 |
Auf einmal ging er ihr nach, wie ein Ochs zur Schlachtbank geht, und wie Fußfesseln zur Züchtigung des Narren dienen, [Wahrsch. ist zu l.: und ein Narr zur Züchtigung in Fußfesseln]
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא | 23 |
bis ein Pfeil seine Leber zerspaltet; wie ein Vogel zur Schlinge eilt und nicht weiß, daß es sein Leben gilt. -
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי | 24 |
Nun denn, ihr Söhne, höret auf mich, und horchet auf die Worte meines Mundes!
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה | 25 |
Dein Herz wende sich nicht ab nach ihren Wegen, und irre nicht umher auf ihren Pfaden!
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה | 26 |
Denn viele Erschlagene hat sie niedergestreckt, und zahlreich sind alle ihre Ermordeten.
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol ) | 27 |
Ihr Haus sind Wege zum Scheol, die hinabführen zu den Kammern des Todes. (Sheol )