< מִשְׁלֵי 7 >

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך 1
Mein Sohn, bewahre meine Worte, und birg bei dir meine Gebote;
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך 2
bewahre meine Gebote und lebe, und meine Belehrung wie deinen Augapfel.
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך 3
Binde sie um deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens.
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא 4
Sprich zur Weisheit: Du bist meine Schwester! und nenne den Verstand deinen Verwandten;
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה 5
damit sie dich bewahre vor dem fremden Weibe, vor der Fremden, [Eig. Ausländerin] die ihre Worte glättet. -
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי 6
Denn an dem Fenster meines Hauses schaute ich durch mein Gitter hinaus;
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב 7
und ich sah unter den Einfältigen, gewahrte unter den Söhnen einen unverständigen [Eig. des Verstandes bar; so auch Kap. 6,32;9,4;10,13 und öfter] Jüngling,
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד 8
der hin und her ging auf der Straße, neben ihrer Ecke, und den Weg nach ihrem Hause schritt,
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה 9
in der Dämmerung, am Abend des Tages, in der Mitte der Nacht und in der Dunkelheit.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב 10
Und siehe, ein Weib kam ihm entgegen im Anzug einer Hure und mit verstecktem Herzen. -
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה 11
Sie ist leidenschaftlich und unbändig, ihre Füße bleiben nicht in ihrem Hause;
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב 12
bald ist sie draußen, bald auf den Straßen, und neben jeder Ecke lauert sie. -
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו 13
Und sie ergriff ihn und küßte ihn, und mit unverschämtem Angesicht sprach sie zu ihm:
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי 14
Friedensopfer lagen mir ob, heute habe ich meine Gelübde bezahlt;
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך 15
darum bin ich ausgegangen, dir entgegen, um dein Antlitz zu suchen, und dich habe dich gefunden.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים 16
Mit Teppichen habe ich mein Bett bereitet, mit bunten Decken von ägyptischem Garne;
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון 17
ich habe mein Lager benetzt mit Myrrhe, Aloe und Zimmet.
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים 18
Komm, wir wollen uns in Liebe berauschen bis an den Morgen, an Liebkosungen uns ergötzen.
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק 19
Denn der Mann ist nicht zu Hause, er ist auf eine weite Reise gegangen;
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו 20
er hat den Geldbeutel in seine Hand genommen, am Tage des Vollmondes wird er heimkehren.
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו 21
Sie verleitete ihn durch ihr vieles Bereden, riß ihn fort durch die Glätte ihrer Lippen.
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל 22
Auf einmal ging er ihr nach, wie ein Ochs zur Schlachtbank geht, und wie Fußfesseln zur Züchtigung des Narren dienen, [Wahrsch. ist zu l.: und ein Narr zur Züchtigung in Fußfesseln]
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא 23
bis ein Pfeil seine Leber zerspaltet; wie ein Vogel zur Schlinge eilt und nicht weiß, daß es sein Leben gilt. -
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי 24
Nun denn, ihr Söhne, höret auf mich, und horchet auf die Worte meines Mundes!
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה 25
Dein Herz wende sich nicht ab nach ihren Wegen, und irre nicht umher auf ihren Pfaden!
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה 26
Denn viele Erschlagene hat sie niedergestreckt, und zahlreich sind alle ihre Ermordeten.
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol h7585) 27
Ihr Haus sind Wege zum Scheol, die hinabführen zu den Kammern des Todes. (Sheol h7585)

< מִשְׁלֵי 7 >