מִשְׁלֵי 27
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Ne te glorifie pas du jour de demain, car tu ne sais pas ce qu’un jour enfantera.
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Qu’un autre te loue, et non ta bouche, – un étranger, et non tes lèvres.
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
La pierre est pesante et le sable est lourd; mais l’humeur d’un fou est plus pesante que tous les deux.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
La fureur est cruelle et la colère déborde, mais qui subsistera devant la jalousie?
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Mieux vaut une réprimande ouverte qu’un amour caché.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Les blessures faites par un ami sont fidèles, mais les baisers de celui qui hait sont fréquents.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
L’âme rassasiée foule aux pieds les rayons de miel, mais pour l’âme qui a faim tout ce qui est amer est doux.
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
Comme un oiseau erre çà et là loin de son nid, ainsi est l’homme qui erre loin de son lieu.
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
L’huile et le parfum réjouissent le cœur, et la douceur d’un ami est [le fruit] d’un conseil qui vient du cœur.
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
N’abandonne point ton ami, ni l’ami de ton père, et n’entre pas dans la maison de ton frère au jour de ta calamité. Mieux vaut un voisin proche qu’un frère éloigné.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Mon fils, sois sage et réjouis mon cœur, afin que j’aie de quoi répondre à celui qui m’outrage.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
L’homme avisé voit le mal [et] se cache; les simples passent outre [et] en portent la peine.
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Prends son vêtement, car il a cautionné autrui; et prends de lui un gage, à cause de l’étrangère.
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
À celui qui bénit son ami à haute voix, se levant le matin de bonne heure, on le lui comptera comme une malédiction.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
Une gouttière continuelle en un jour de pluie, et une femme querelleuse, cela se ressemble.
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
Qui l’arrête, arrête le vent, et sa droite trouve de l’huile.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Le fer s’aiguise par le fer, et un homme ranime le visage de son ami.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
Celui qui soigne le figuier mange de son fruit, et celui qui veille sur son maître sera honoré.
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
Comme dans l’eau le visage répond au visage, ainsi le cœur de l’homme répond à l’homme.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) | 20 |
Le shéol et l’abîme sont insatiables, et les yeux de l’homme sont insatiables. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
Le creuset est pour l’argent, et le fourneau pour l’or, ainsi l’homme, pour la bouche qui le loue.
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Quand tu broierais le fou dans un mortier, au milieu du grain, avec un pilon, sa folie ne se retirerait pas de lui.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Connais bien la face de ton menu bétail, veille sur tes troupeaux;
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
car l’abondance n’est pas pour toujours, et une couronne [dure-t-elle] de génération en génération?
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
Le foin disparaît, et l’herbe tendre se montre, et l’on ramasse les herbes des montagnes.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
Les agneaux sont pour ton vêtement, et les boucs pour le prix d’un champ,
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
et l’abondance du lait de tes chèvres pour ta nourriture, pour la nourriture de ta maison, et pour la vie de tes servantes.
