מִשְׁלֵי 31

1 דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו

Paroles du roi Lemuel, l’oracle que sa mère lui enseigna:

2 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי

Quoi, mon fils? et quoi, fils de mon ventre? et quoi, fils de mes vœux?

3 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

Ne donne point ta force aux femmes, ni tes voies à celles qui perdent les rois.

4 אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר

Ce n’est point aux rois, Lemuel, ce n’est point aux rois de boire du vin, ni aux grands [de dire]: Où sont les boissons fortes?

5 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני

de peur qu’ils ne boivent, et n’oublient le statut, et ne fassent fléchir le jugement de tous les fils de l’affliction.

6 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש

Donnez de la boisson forte à celui qui va périr, et du vin à ceux qui ont l’amertume dans le cœur:

7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד

qu’il boive et qu’il oublie sa pauvreté, et ne se souvienne plus de ses peines.

8 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף

Ouvre ta bouche pour le muet, pour la cause de tous les délaissés.

9 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון

Ouvre ta bouche, juge avec justice, et fais droit à l’affligé et au pauvre.

10 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

Une femme vertueuse! Qui la trouvera? Car son prix est bien au-delà des rubis.

11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר

Le cœur de son mari se confie en elle, et il ne manquera point de butin.

12 גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה

Elle lui fait du bien et non du mal, tous les jours de sa vie.

13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה

Elle cherche de la laine et du lin, et travaille de ses mains avec joie.

14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה

Elle est comme les navires d’un marchand, elle amène son pain de loin.

15 ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

Elle se lève quand il est encore nuit, et elle donne la nourriture à sa maison, et la tâche à ses servantes.

16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

Elle pense à un champ, et elle l’acquiert; du fruit de ses mains elle plante une vigne.

17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה

Elle ceint ses reins de force, et fortifie ses bras.

18 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

Elle éprouve que son trafic est bon; de nuit sa lampe ne s’éteint pas.

19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך

Elle met la main à la quenouille, et ses doigts tiennent le fuseau.

20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון

Elle étend sa main vers l’affligé, et tend ses mains au nécessiteux.

21 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים

Elle ne craint pas la neige pour sa maison, car toute sa maison est vêtue d’écarlate.

22 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה

Elle se fait des tapis; le fin coton et la pourpre sont ses vêtements.

23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ

Son mari est connu dans les portes quand il s’assied avec les anciens du pays.

24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

Elle fait des chemises, et les vend; et elle livre des ceintures au marchand.

25 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

Elle est vêtue de force et de dignité, et elle se rit du jour à venir.

26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה

Elle ouvre sa bouche avec sagesse, et la loi de la bonté est sur sa langue.

27 צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל

Elle surveille les voies de sa maison, et ne mange pas le pain de paresse.

28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה

Ses fils se lèvent et la disent bienheureuse, son mari [aussi], et il la loue:

29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה

Plusieurs filles ont agi vertueusement; mais toi, tu les surpasses toutes!

30 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל

La grâce est trompeuse, et la beauté est vanité; la femme qui craint l’Éternel, c’est elle qui sera louée.

31 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

Donnez-lui du fruit de ses mains, et qu’aux portes ses œuvres la louent.