< מִשְׁלֵי 15 >
מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף | 1 |
Η γλυκεία απόκρισις καταπραΰνει θυμόν· αλλ' ο λυπηρός λόγος διεγείρει οργήν.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת | 2 |
Η γλώσσα των σοφών καλλωπίζει την γνώσιν· το στόμα δε των αφρόνων εξερεύγεται μωρίαν.
בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים | 3 |
Οι οφθαλμοί του Κυρίου είναι εν παντί τόπω, παρατηρούντες κακούς και αγαθούς.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח | 4 |
Η υγιαίνουσα γλώσσα είναι δένδρον ζωής· η δε διεστραμμένη, σύντριψις εις το πνεύμα.
אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים | 5 |
Ο άφρων καταφρονεί την διδασκαλίαν του πατρός αυτού· ο δε φυλάττων έλεγχον είναι φρόνιμος.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת | 6 |
Εν τω οίκω του δικαίου είναι θησαυρός πολύς· εις δε το εισόδημα του ασεβούς διασκορπισμός.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן | 7 |
Τα χείλη των σοφών διαδίδουσι γνώσιν· αλλ' η καρδία των αφρόνων δεν είναι ούτως.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו | 8 |
Η θυσία των ασεβών είναι βδέλυγμα εις τον Κύριον· αλλ' η δέησις των ευθέων ευπρόσδεκτος εις αυτόν.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב | 9 |
Βδέλυγμα είναι εις τον Κύριον η οδός του ασεβούς· αγαπά δε τον θηρεύοντα την δικαιοσύνην.
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות | 10 |
Η διδασκαλία είναι δυσάρεστος εις τον εγκαταλείποντα την οδόν· ο μισών τον έλεγχον θέλει τελευτήσει.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם (Sheol ) | 11 |
Ο άδης και η απώλεια είναι έμπροσθεν του Κυρίου· πόσω μάλλον αι καρδίαι των υιών των ανθρώπων; (Sheol )
לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך | 12 |
Ο χλευαστής δεν αγαπά τον ελέγχοντα αυτόν, ουδέ θέλει υπάγει προς τους σοφούς.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה | 13 |
Καρδία ευφραινομένη ιλαρύνει το πρόσωπον· υπό δε της λύπης της καρδίας καταθλίβεται το πνεύμα.
לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת | 14 |
Η καρδία του συνετού ζητεί γνώσιν· το δε στόμα των αφρόνων βόσκει μωρίαν.
כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד | 15 |
Πάσαι αι ημέραι του τεθλιμμένου είναι κακαί· ο δε ευφραινόμενος την καρδίαν έχει ευωχίαν παντοτεινήν.
טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו | 16 |
Καλήτερον το ολίγον εν φόβω Κυρίου, παρά θησαυροί πολλοί και ταραχή εν αυτοίς.
טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו | 17 |
Καλήτερον ξενισμός λαχάνων μετά αγάπης, παρά μόσχος σιτευτός μετά μίσους.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב | 18 |
Ο θυμώδης άνθρωπος διεγείρει μάχας· ο δε μακρόθυμος καταπαύει έριδας.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה | 19 |
Η οδός του οκνηρού είναι ως πεφραγμένη από ακάνθας· αλλ' η οδός των ευθέων είναι εξωμαλισμένη.
בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו | 20 |
Υιός σοφός ευφραίνει πατέρα· ο δε μωρός άνθρωπος καταφρονεί την μητέρα αυτού.
אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת | 21 |
Η μωρία είναι χαρά εις τον ενδεή φρενών· ο δε συνετός άνθρωπος περιπατεί ορθώς.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום | 22 |
Όπου συμβούλιον δεν υπάρχει, οι σκοποί ματαιόνονται· εν δε τω πλήθει των συμβούλων στερεόνονται.
שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב | 23 |
Χαρά εις τον άνθρωπον διά την απόκρισιν του στόματος αυτού, και λόγος εν καιρώ, πόσον καλός είναι.
ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה (Sheol ) | 24 |
Η οδός της ζωής εις τον συνετόν είναι προς τα άνω, διά να εκκλίνη από του άδου κάτω. (Sheol )
בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה | 25 |
Ο Κύριος καταστρέφει τον οίκον των υπερηφάνων· στερεόνει δε το όριον της χήρας.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם | 26 |
Οι λογισμοί του πονηρού είναι βδέλυγμα εις τον Κύριον· των δε καθαρών οι λόγοι ευάρεστοι.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה | 27 |
Ο δωρολήπτης ταράττει τον οίκον αυτού· αλλ' όστις μισεί τα δώρα θέλει ζήσει.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות | 28 |
Η καρδία του δικαίου προμελετά διά να αποκριθή· το δε στόμα των ασεβών εξερεύγεται κακά.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע | 29 |
Ο Κύριος είναι μακράν από των ασεβών· εισακούει δε της δεήσεως των δικαίων.
מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם | 30 |
Το φως των οφθαλμών ευφραίνει την καρδίαν· και η καλή φήμη παχύνει τα οστά.
אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין | 31 |
Το ωτίον, το οποίον ακούει τον έλεγχον της ζωής, διατρίβει μεταξύ των σοφών.
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב | 32 |
Όστις απωθεί την διδασκαλίαν, αποστρέφεται την ψυχήν αυτού· αλλ' όστις ακούει τον έλεγχον, αποκτά σύνεσιν.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה | 33 |
Ο φόβος του Κυρίου είναι διδασκαλία σοφίας· και η ταπείνωσις προπορεύεται της δόξης.