< מִשְׁלֵי 14 >
חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו | 1 |
Αι σοφαί γυναίκες οικοδομούσι τον οίκον αυτών· η δε άφρων κατασκάπτει αυτόν διά των χειρών αυτής.
הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו | 2 |
Ο περιπατών εν τη ευθύτητι αυτού φοβείται τον Κύριον· ο δε σκολιός τας οδούς αυτού καταφρονεί αυτόν.
בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם | 3 |
Εν στόματι άφρονος είναι η ράβδος της υπερηφανίας· τα δε χείλη των σοφών θέλουσι φυλάττει αυτούς.
באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור | 4 |
Όπου δεν είναι βόες, η αποθήκη είναι κενή· η δε αφθονία των γεννημάτων είναι εκ της δυνάμεως του βοός.
עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר | 5 |
Ο αληθής μάρτυς δεν θέλει ψεύδεσθαι· ο δε ψευδής μάρτυς εκχέει ψεύδη.
בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל | 6 |
Ο χλευαστής ζητεί σοφίαν και δεν ευρίσκει· εις δε τον συνετόν είναι εύκολος η μάθησις.
לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת | 7 |
Ύπαγε κατέναντι του άφρονος ανθρώπου και δεν θέλεις ευρεί χείλη συνέσεως.
חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה | 8 |
Η σοφία του φρονίμου είναι να γνωρίζη την οδόν αυτού· η δε μωρία των αφρόνων αποπλάνησις.
אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון | 9 |
Οι άφρονες γελώσιν εις την ανομίαν· εν μέσω δε των ευθέων είναι χάρις.
לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר | 10 |
Η καρδία του ανθρώπου γνωρίζει την πικρίαν της ψυχής αυτού· και ξένος δεν συμμετέχει της χαράς αυτής.
בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח | 11 |
Η οικία των ασεβών θέλει αφανισθή· η δε σκηνή των ευθέων θέλει ανθεί.
יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות | 12 |
Υπάρχει οδός, ήτις φαίνεται ορθή εις τον άνθρωπον, αλλά τα τέλη αυτής φέρουσιν εις θάνατον.
גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה | 13 |
Έτι και εις τον γέλωτα πονεί η καρδία· και το τέλος της χαράς είναι λύπη.
מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב | 14 |
Ο διεφθαρμένος την καρδίαν θέλει εμπλησθή από των οδών αυτού· ο δε αγαθός άνθρωπος αφ' εαυτού.
פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו | 15 |
Ο απλούς πιστεύει εις πάντα λόγον· ο δε φρόνιμος προσέχει εις τα βήματα αυτού.
חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח | 16 |
Ο σοφός φοβείται και φεύγει από του κακού· αλλ' ο άφρων προχωρεί και θρασύνεται.
קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא | 17 |
Ο οξύθυμος πράττει αστοχάστως· και ο κακόβουλος άνθρωπος είναι μισητός.
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת | 18 |
Οι άφρονες κληρονομούσι μωρίαν· οι δε φρόνιμοι στεφανούνται σύνεσιν.
שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק | 19 |
Οι κακοί υποκλίνουσιν έμπροσθεν των αγαθών, και οι ασεβείς εις τας πύλας των δικαίων.
גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים | 20 |
Ο πτωχός μισείται και υπό του πλησίον αυτού· του δε πλουσίου οι φίλοι πολλοί.
בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו | 21 |
Ο καταφρονών τον πλησίον αυτού αμαρτάνει· ο δε ελεών τους πτωχούς είναι μακάριος.
הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב | 22 |
Δεν πλανώνται οι βουλευόμενοι κακόν; έλεος όμως και αλήθεια θέλει είσθαι εις τους βουλευομένους αγαθόν.
בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור | 23 |
Εν παντί κόπω υπάρχει κέρδος· η δε φλυαρία των χειλέων φέρει μόνον εις ένδειαν.
עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת | 24 |
Τα πλούτη των σοφών είναι στέφανος εις αυτούς· των δε αφρόνων η υπεροχή μωρία.
מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה | 25 |
Ο αληθής μάρτυς ελευθερόνει ψυχάς· ο δε δόλιος εκχέει ψεύδη.
ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה | 26 |
Εν τω φόβω του Κυρίου είναι ελπίς ισχυρά· και εις τα τέκνα αυτού θέλει υπάρχει καταφύγιον.
יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות | 27 |
Ο φόβος του Κυρίου είναι πηγή ζωής, απομακρύνων από παγίδων θανάτου.
ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון | 28 |
Εν τω πλήθει του λαού είναι η δόξα του βασιλέως· εν δε τη ελλείψει του λαού ο αφανισμός του ηγεμονεύοντος.
ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת | 29 |
Ο μακρόθυμος έχει μεγάλην φρόνησιν· ο δε οξύθυμος ανεγείρει την αφροσύνην αυτού.
חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה | 30 |
Η υγιαίνουσα καρδία είναι ζωή της σαρκός· ο δε φθόνος σαπρία των οστέων.
עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון | 31 |
Ο καταθλίβων τον πένητα ονειδίζει τον Ποιητήν αυτού· ο δε τιμών αυτόν ελεεί τον πτωχόν.
ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק | 32 |
Ο ασεβής εκτινάσσεται εν τη ασεβεία αυτού· ο δε δίκαιος και εν τω θανάτω αυτού έχει ελπίδα.
בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע | 33 |
Εν τη καρδία του συνετού επαναπαύεται σοφία· εν μέσω δε των αφρόνων φανερούται.
צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת | 34 |
Η δικαιοσύνη υψόνει έθνος· η δε αμαρτία είναι όνειδος λαών.
רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש | 35 |
Εύνοια του βασιλέως είναι προς φρόνιμον δούλον· θυμός δε αυτού προς τον προξενούντα αισχύνην.