מִשְׁלֵי 12
| אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער | 1 |
He that loueth chastisyng, loueth kunnyng; but he that hatith blamyngis, is vnwijs.
| טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע | 2 |
He that is good, schal drawe to hym silf grace of the Lord; but he that tristith in hise thouytis, doith wickidli.
| לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט | 3 |
A man schal not be maad strong by wyckidnesse; and the root of iust men schal not be moued.
| אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה | 4 |
A diligent womman is a coroun to hir hosebond; and rot is in the boonys of that womman, that doith thingis worthi of confusioun.
| מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה | 5 |
The thouytis of iust men ben domes; and the counselis of wickid men ben gileful.
| דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם | 6 |
The wordis of wickid men setten tresoun to blood; the mouth of iust men schal delyuere hem.
| הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד | 7 |
Turne thou wickid men, and thei schulen not be; but the housis of iust men schulen dwelle perfitli.
| לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז | 8 |
A man schal be knowun bi his teching; but he that is veyn and hertles, schal be open to dispising.
| טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם | 9 |
Betere is a pore man, and sufficient to him silf, than a gloriouse man, and nedi of breed.
| יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי | 10 |
A iust man knowith the soulis of hise werk beestis; but the entrailis of wickid men ben cruel.
| עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב | 11 |
He that worchith his lond, schal be fillid with looues; but he that sueth idilnesse, is moost fool. He that is swete, lyueth in temperaunces; and in hise monestyngis he forsakith dispisyngis.
| חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן | 12 |
The desir of a wickid man is the memorial of worste thingis; but the roote of iust men schal encreesse.
| בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק | 13 |
For the synnes of lippis `falling doun neiyeth to an yuel man; but a iust man schal scape fro angwisch.
| מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו | 14 |
Of the fruyt of his mouth ech man schal be fillid with goodis; and bi the werkis of hise hondis it schal be yoldun to him.
| דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם | 15 |
The weie of a fool is riytful in hise iyen; but he that is wijs, herith counsels.
| אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום | 16 |
A fool schewith anoon his ire; but he that dissymelith wrongis, is wijs.
| יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה | 17 |
He that spekith that, that he knowith, is a iuge of riytfulnesse; but he that lieth, is a gileful witnesse.
| יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא | 18 |
A man is that bihetith, and he is prickid as with the swerd of conscience; but the tunge of wise men is helthe.
| שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר | 19 |
The lippe of treuthe schal be stidfast with outen ende; but he that is a sudeyn witnesse, makith redi the tunge of leesyng.
| מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה | 20 |
Gile is in the herte of hem that thenken yuels; but ioye sueth hem, that maken counsels of pees.
| לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע | 21 |
What euere bifallith to a iust man, it schal not make hym sori; but wickid men schulen be fillid with yuel.
| תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו | 22 |
False lippis is abhominacioun to the Lord; but thei that don feithfuli, plesen him.
| אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת | 23 |
A fel man hilith kunnyng; and the herte of vnwise men stirith foli.
| יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס | 24 |
The hond of stronge men schal haue lordschip; but the hond that is slow, schal serue to tributis.
| דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה | 25 |
Morenynge in the herte of a iust man schal make hym meke; and he schal be maad glad bi a good word.
| יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם | 26 |
He that dispisith harm for a frend, is a iust man; but the weie of wickid men schal disseyue hem.
| לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ | 27 |
A gileful man schal not fynde wynnyng; and the substaunce of man schal be the prijs of gold.
| בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות | 28 |
Lijf is in the path of riytfulnesse; but the wrong weie leedith to deeth.
