במדבר 30

1 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה

摩西晓谕以色列各支派的首领说：“耶和华所吩咐的乃是这样：

2 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו--לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה

人若向耶和华许愿或起誓，要约束自己，就不可食言，必要按口中所出的一切话行。

3 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה

女子年幼、还在父家的时候，若向耶和华许愿，要约束自己，

4 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום

她父亲也听见她所许的愿并约束自己的话，却向她默默不言，她所许的愿并约束自己的话就都要为定。

5 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו--כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה

但她父亲听见的日子若不应承她所许的愿和约束自己的话，就都不得为定；耶和华也必赦免她，因为她父亲不应承。

6 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה

她若出了嫁，有愿在身，或是口中出了约束自己的冒失话，

7 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה--יקמו

她丈夫听见的日子，却向她默默不言，她所许的愿并约束自己的话就都要为定。

8 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה--ויהוה יסלח לה

但她丈夫听见的日子，若不应承，就算废了她所许的愿和她出口约束自己的冒失话；耶和华也必赦免她。

9 ונדר אלמנה וגרושה--כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה

寡妇或是被休的妇人所许的愿，就是她约束自己的话，都要为定。

10 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה

她若在丈夫家里许了愿或起了誓，约束自己，

11 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום

丈夫听见，却向她默默不言，也没有不应承，她所许的愿并约束自己的话就都要为定。

12 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו--כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה

丈夫听见的日子，若把这两样全废了，妇人口中所许的愿或是约束自己的话就都不得为定，因她丈夫已经把这两样废了；耶和华也必赦免她。

13 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש--אישה יקימנו ואישה יפרנו

凡她所许的愿和刻苦约束自己所起的誓，她丈夫可以坚定，也可以废去。

14 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה--הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו

倘若她丈夫天天向她默默不言，就算是坚定她所许的愿和约束自己的话；因丈夫听见的日子向她默默不言，就使这两样坚定。

15 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו--ונשא את עונה

但她丈夫听见以后，若使这两样全废了，就要担当妇人的罪孽。”

16 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו--בין אב לבתו בנעריה בית אביה

这是丈夫待妻子，父亲待女儿，女儿年幼、还在父家，耶和华所吩咐摩西的律例。