במדבר 35

1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר

耶和华在摩押平原—约旦河边、耶利哥对面晓谕摩西说：

2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים

“你吩咐以色列人，要从所得为业的地中把些城给利未人居住，也要把这城四围的郊野给利未人。

3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם

这城邑要归他们居住，城邑的郊野可以牧养他们的牛羊和各样的牲畜，又可以安置他们的财物。

4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים--מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב

你们给利未人的郊野，要从城根起，四围往外量一千肘。

5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים

另外东量二千肘，南量二千肘，西量二千肘，北量二千肘，为边界，城在当中；这要归他们作城邑的郊野。

6 ואת הערים אשר תתנו ללוים--את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר

你们给利未人的城邑，其中当有六座逃城，使误杀人的可以逃到那里。此外还要给他们四十二座城。

7 כל הערים אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן

你们要给利未人的城，共有四十八座，连城带郊野都要给他们。

8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל--מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים

以色列人所得的地业从中要把些城邑给利未 人；人多的就多给，人少的就少给；各支派要按所承受为业之地把城邑给利未人。”

9 וידבר יהוה אל משה לאמר

耶和华晓谕摩西说：

10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען

“你吩咐以色列人说：你们过约旦河，进了迦南地，

11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה

就要分出几座城，为你们作逃城，使误杀人的可以逃到那里。

12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט

这些城可以作逃避报仇人的城，使误杀人的不至于死，等他站在会众面前听审判。

13 והערים אשר תתנו--שש ערי מקלט תהיינה לכם

你们所分出来的城，要作六座逃城。

14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה

在约旦河东要分出三座城，在迦南地也要分出三座城，都作逃城。

15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט--לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה

这六座城要给以色列人和他们中间的外人，并寄居的，作为逃城，使误杀人的都可以逃到那里。

16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

“倘若人用铁器打人，以致打死，他就是故杀人的；故杀人的必被治死。

17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח

若用可以打死人的石头打死了人，他就是故杀人的；故杀人的必被治死。

18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח

若用可以打死人的木器打死了人，他就是故杀人的；故杀人的必被治死。

19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו

报血仇的必亲自杀那故杀人的，一遇见就杀他。

20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת

人若因怨恨把人推倒，或是埋伏往人身上扔物，以致于死，

21 או באיבה הכהו בידו וימת--מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח--בפגעו בו

或是因仇恨用手打人，以致于死，那打人的必被治死。他是故杀人的；报血仇的一遇见就杀他。

22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה

“倘若人没有仇恨，忽然将人推倒，或是没有埋伏把物扔在人身上，

23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת--והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו

或是没有看见的时候用可以打死人的石头扔在人身上，以致于死，本来与他无仇，也无意害他。

24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם--על המשפטים האלה

会众就要照典章，在打死人的和报血仇的中间审判。

25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש

会众要救这误杀人的脱离报血仇人的手，也要使他归入逃城。他要住在其中，直等到受圣膏的大祭司死了。

26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה

但误杀人的，无论什么时候，若出了逃城的境外，

27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח--אין לו דם

报血仇的在逃城境外遇见他，将他杀了，报血仇的就没有流血之罪。

28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל--ישוב הרצח אל ארץ אחזתו

因为误杀人的该住在逃城里，等到大祭司死了。大祭司死了以后，误杀人的才可以回到他所得为业之地。

29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם

这在你们一切的住处，要作你们世世代代的律例典章。

30 כל מכה נפש--לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות

“无论谁故杀人，要凭几个见证人的口把那故杀人的杀了，只是不可凭一个见证的口叫人死。

31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת

故杀人、犯死罪的，你们不可收赎价代替他的命；他必被治死。

32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן

那逃到逃城的人，你们不可为他收赎价，使他在大祭司未死以先再来住在本地。

33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו

这样，你们就不污秽所住之地，因为血是污秽地的；若有在地上流人血的，非流那杀人者的血，那地就不得洁净。

34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה--אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה--שכן בתוך בני ישראל

你们不可玷污所住之地，就是我住在其中之地，因为我—耶和华住在以色列人中间。”