< יהושע 14 >
ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען--אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל | 1 |
Isto pois é o que os filhos de Israel tiveram em herança na terra de Canaan: o que Eleazar, o sacerdote, e Josué, filho de Nun, e os Cabeças dos pais das tribos dos filhos de Israel lhes fizeram repartir,
בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה | 2 |
Por sorte da sua herança, come o Senhor ordenara, pelo ministério de Moisés, acerca das nove tribos e da meia tribo.
כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים--לא נתן נחלה בתוכם | 3 |
Porquanto às duas tribos e à meia tribo já deu Moisés herança de além do Jordão: mas aos levitas não tinha dado herança entre eles.
כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם | 4 |
Porque os filhos de José foram duas tribos, Manasseh e Ephraim: e aos levitas não deram herança na terra, senão cidades em que habitassem, e os seus arrabaldes para seu gado e para sua possessão.
כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ | 5 |
Como o Senhor ordenara a Moisés, assim fizeram os filhos de Israel, e repartiram a terra.
ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך--בקדש ברנע | 6 |
Então os filhos de Judá chegaram a Josué em Gilgal; e Caleb, filho de Jefoné o kenezeu, lhe disse: Tu sabes a palavra que o Senhor falou a Moisés, homem de Deus, em Cades-barnea, por causa de mim e de ti.
בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע--לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי | 7 |
Da idade de quarenta anos era eu, quando Moisés, servo do Senhor, me enviou de Cades-barnea a espiar a terra: e eu lhe trouxe resposta, como sentia no meu coração:
ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי | 8 |
Mas meus irmãos, que subiram comigo, fizeram derreter o coração do povo: eu porém perseverei em seguir ao Senhor meu Deus.
וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי | 9 |
Então Moisés naquele dia jurou, dizendo: Certamente a terra que pisou o teu pé será tua, e de teus filhos, em herança perpetuamente; pois perseveraste em seguir ao Senhor meu Deus
ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה | 10 |
E agora eis que o Senhor me conservou em vida, como disse; quarenta e cinco anos há agora, desde que o Senhor falou esta palavra a Moisés, andando Israel ainda no deserto: e agora eis que já hoje sou de idade de oitenta e cinco anos.
עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה--ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא | 11 |
E ainda hoje estou tão forte como no dia em que Moisés me enviou; qual a minha força então era, tal é agora a minha força, para a guerra, e para sair e para entrar.
ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות--אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה | 12 |
Agora pois dá-me este monte de que o Senhor falou aquele dia: pois naquele dia tu ouviste que os enakins estão ali, e grandes e fortes cidades há ali: porventura o Senhor será comigo, para os expelir, como o Senhor disse.
ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה | 13 |
E Josué o abençoou, e deu a Caleb, filho de Jefoné, a Hebron em herança.
על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה--יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל | 14 |
Portanto Hebron foi de Caleb, filho de Jefoné o kenezeu, em herança até ao dia de hoje: porquanto perseverara em seguir ao Senhor Deus de Israel.
ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה | 15 |
E era de antes o nome de Hebron Kiriath-arba, porque Arba foi um grande homem entre os anekins. E a terra repousou da guerra.