איוב 8

1 ויען בלדד השוחי ויאמר

And Bildad the Shuhite answereth and saith: —

2 עד-אן תמלל-אלה ורוח כביר אמרי-פיך

Till when dost thou speak these things? And a strong wind — sayings of thy mouth?

3 האל יעות משפט ואם-שדי יעות-צדק

Doth God pervert judgment? And doth the Mighty One pervert justice?

4 אם-בניך חטאו-לו וישלחם ביד-פשעם

If thy sons have sinned before Him, And He doth send them away, By the hand of their transgression,

5 אם-אתה תשחר אל-אל ואל-שדי תתחנן

If thou dost seek early unto God, And unto the Mighty makest supplication,

6 אם-זך וישר אתה כי-עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך

If pure and upright thou [art], Surely now He waketh for thee, And hath completed The habitation of thy righteousness.

7 והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד

And thy beginning hath been small, And thy latter end is very great.

8 כי-שאל-נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם

For, ask I pray thee of a former generation, And prepare to a search of their fathers,

9 כי-תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי-ארץ

(For of yesterday we [are], and we know not, For a shadow [are] our days on earth.)

10 הלא-הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים

Do they not shew thee — speak to thee, And from their heart bring forth words?

11 היגאה-גמא בלא בצה ישגה-אחו בלי-מים

'Doth a rush wise without mire? A reed increase without water?

12 עדנו באבו לא יקטף ולפני כל-חציר ייבש

While it [is] in its budding — uncropped, Even before any herb it withereth.

13 כן--ארחות כל-שכחי אל ותקות חנף תאבד

So [are] the paths of all forgetting God, And the hope of the profane doth perish,

14 אשר-יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו

Whose confidence is loathsome, And the house of a spider his trust.

15 ישען על-ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום

He leaneth on his house — and it standeth not: He taketh hold on it — and it abideth not.

16 רטב הוא לפני-שמש ועל גנתו ינקתו תצא

Green he [is] before the sun, And over his garden his branch goeth out.

17 על-גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה

By a heap his roots are wrapped, A house of stones he looketh for.

18 אם-יבלענו ממקמו וכחש בו לא ראיתיך

If [one] doth destroy him from his place, Then it hath feigned concerning him, I have not seen thee!

19 הן-הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו

Lo, this [is] the joy of his way, And from the dust others spring up.'

20 הן-אל לא ימאס-תם ולא-יחזיק ביד-מרעים

Lo, God doth not reject the perfect, Nor taketh hold on the hand of evil doers.

21 עד-ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה

While he filleth with laughter thy mouth, And thy lips with shouting,

22 שנאיך ילבשו-בשת ואהל רשעים איננו

Those hating thee do put on shame, And the tent of the wicked is not!