איוב 37
| אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
Ja, darüber erzittert mein Herz und fährt stürmisch empor von seiner Stelle.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
Hört, o hört auf das Donnern seiner Stimme und auf das Tosen, das seinem Munde entfährt!
| תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
Er entfesselt es unter dem ganzen Himmel hin und sein Blitzesleuchten bis an die Säume der Erde.
| אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
Hinter (dem Blitz) her brüllt der Donner; er dröhnt mit seiner hehren Stimme und hält (die Blitze) nicht zurück, sobald sein Donner sich vernehmen läßt.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
Gott donnert mit seiner Stimme wunderbar, er, der große Dinge tut, die wir nicht begreifen.
| כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
Denn dem Schnee gebietet er: ›Falle auf die Erde nieder!‹ und ebenso dem Regenguß: ›Falle als Dauerregen nieder!‹
| ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
Dann zwingt er die Hände aller Menschen zur Untätigkeit, damit alle Menschen zur Erkenntnis seines Wirkens kommen.
| ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
Da zieht sich das Wild in sein Versteck zurück und hält sich ruhig in seinen Schlupfwinkeln.
| מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
Aus der Kammer bricht der Sturm hervor und von den Nordwinden die Kälte:
| מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
durch den Hauch Gottes entsteht das Eis, und die weite Wasserfläche liegt in enger Haft.
| אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
Auch belastet er mit Wasserfülle das Gewölk, läßt seine Blitzwolken überströmen;
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
die wenden sich dann unter seiner Leitung hierhin und dorthin, um alles, was er ihnen gebietet, auszurichten auf dem ganzen weiten Erdkreise:
| אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
bald als Rute, wenn sie seinem Lande not tut, bald als Huldbeweis läßt er sie sich entladen.«
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
»Vernimm dies, Hiob! Stehe still und erwäge die Wunderwerke Gottes!
| התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Begreifst du es, wie Gott ihnen Befehl erteilt und das Licht seines Gewölks aufleuchten läßt?
| התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Verstehst du dich auf das Schweben der Wolken, auf die Wundertaten des an Weisheit Vollkommenen,
| אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
du, dem die Kleider zu heiß werden, wenn das Land beim Südwind in schwüler Hitze daliegt?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
Kannst du gleich ihm das Himmelsgewölbe ausbreiten, das fest ist wie ein gegossener Spiegel?
| הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Laß uns wissen, was wir ihm sagen sollen! Wir können vor Finsternis nichts vorbringen.
| היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Soll ihm gemeldet werden, daß ich reden wolle? Hat wohl je ein Mensch gefordert, er wolle vernichtet sein?
| ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
Und nun: in das Sonnenlicht kann man nicht blicken, wenn es am Himmelsgewölbe strahlt, nachdem der Wind darüber hingefahren ist und (den Himmel) geklärt hat.
| מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
Von Norden her kommt das Nordlicht: um Gott her liegt furchtbare Pracht.
| שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
Den Allmächtigen, wir erreichen ihn nicht, ihn, der an Kraft gewaltig ist; aber das Recht und die volle Gerechtigkeit beugt er nicht.
| לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
Darum sollen die Menschen ihn fürchten: er sieht keinen an, der sich selbst weise dünkt!«
