איוב 36
| ויסף אליהוא ויאמר | 1 |
Og Elihu blev ved og sagde:
| כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים | 2 |
Bi mig lidt, og jeg vil belære dig, thi her er endnu noget at tale for Gud.
| אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק | 3 |
Jeg vil hente min Kundskab langt borte fra og skaffe den, som har skabt mig, Ret.
| כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך | 4 |
Thi sandelig, mine Taler ere ikke Løgn; een, som er oprigtig i hvad han ved, er hos dig.
| הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב | 5 |
Se, Gud er mægtig, og han vil ikke forkaste nogen, han er mægtig i Forstandens Styrke.
| לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן | 6 |
Han lader ikke en ugudelig leve, men skaffer de elendige Ret.
| לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו | 7 |
Han drager ikke sine Øjne bort fra de retfærdige, hos Konger paa Tronen, der sætter han dem evindelig, og de skulle ophøjes.
| ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני | 8 |
Og om de blive bundne i Lænker, blive fangne med Elendigheds Snore,
| ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו | 9 |
da forkynder han dem deres Gerninger og deres Overtrædelser, at de vare overmodige;
| ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון | 10 |
da aabner han deres Øren for Formaningen og siger, at de skulle omvende sig fra Uretfærdighed.
| אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים | 11 |
Dersom de da ville høre og tjene ham, da skulle de ende deres Dage i det gode og deres Aar i Liflighed;
| ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת | 12 |
men dersom de ikke ville høre, da skulle de omkomme ved Sværdet op opgive Aanden i Uforstand.
| וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם | 13 |
Og de vanhellige af Hjerte nære Vrede, de raabe ej til ham, naar han binder dem.
| תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים | 14 |
Deres Sjæl dør hen i Ungdommen og deres Liv som Skørlevneres.
| יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם | 15 |
Han frier en elendig ved hans Elendighed og aabner deres Øre ved Trængsel.
| ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן | 16 |
Ogsaa dig leder han ud af Trængselens Strube til det vide Rum, hvor der ikke er snævert; og hvad, som sættes paa dit Bord, er fuldt af Fedme.
| ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו | 17 |
Men har du fuldt op af den uretfærdiges Sag, skal Sag og Dom følges ad.
| כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך | 18 |
Thi lad ej Vreden forlede dig til Spot og lad ej den store Løsesum forføre dig!
| היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח | 19 |
Mon han skulde agte din Rigdom? nej, hverken det skønne Guld eller nogen Magts Styrke!
| אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם | 20 |
Du skal ikke hige efter Natten, da Folk borttages fra deres Sted.
| השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני | 21 |
Forsvar dig, at du ikke vender dit Ansigt til Uret; thi denne har du foretrukket fremfor det at lide.
| הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה | 22 |
Se, Gud er ophøjet ved sin Kraft; hvo er en Lærer som han?
| מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה | 23 |
Hvo har foreskrevet ham hans Vej? og hvo tør sige: Du har gjort Uret?
| זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים | 24 |
Kom i Hu, at du ophøjer hans Gerning, hvilken Folk have besunget;
| כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק | 25 |
hvilken alle Mennesker have set, hvilken Mennesket skuer langtfra.
| הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר | 26 |
Se, Gud er stor, og vi kunne ikke kende ham, og man kan ikke udgrunde Tallet paa hans Aar.
| כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו | 27 |
Thi han drager Vandets Draaber til sig; gennem hans Dunstkreds beredes de til Regn,
| אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב | 28 |
hvilken Skyerne lade nedflyde, lade neddryppe over mange Mennesker.
| אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו | 29 |
Mon ogsaa nogen forstaa hans Skyers Udspænding, hans Hyttes Bragen?
| הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה | 30 |
Se, han udbreder sit Lys om sig og skjuler Havets Rødder.
| כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר | 31 |
Thi derved dømmer han Folkene, giver dem Spise i Overflødighed.
| על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע | 32 |
Over sine Hænder dækker han med Lyset, og han giver det Befaling imod den, det skal ramme.
| יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה | 33 |
Om ham forkynder hans Torden, ja om ham Kvæget, naar han drager op.
