איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
Da svarede Zofar, Naamathiten, og sagde:
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק | 2 |
Skal der ikke svares til de mange Ord? og mon en mundkaad Mand skal beholde Ret?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם | 3 |
Skal din Skvalder bringe Folk til at tie? og skal du bespotte, og ingen beskæmme dig?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך | 4 |
Thi du sagde: Min Lærdom er klar, og jeg er ren for dine Øjne.
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך | 5 |
Men gid dog Gud vilde tale og oplade sine Læber imod dig!
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך | 6 |
og at han vilde kundgøre dig Visdoms skjulte Ting! thi i den er dobbelt Kraft; da skulde du vide, at Gud endog eftergiver dig noget af din Misgerning.
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא | 7 |
Mon du kan naa til Guds Dybheder? mon du kan naa til den Almægtiges Begrænsning?
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) | 8 |
Den er saa høj som Himmelen, hvad vil du gøre? den er dybere end Helvede, hvad kan du vide? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים | 9 |
Dens Maal er længere end Jorden, den er bredere end Havet.
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו | 10 |
Naar han farer frem og lukker til eller forsamler, hvo vil da holde ham tilbage?
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן | 11 |
Thi han kender forfængelige Folk og ser Uretfærdighed; skulde han da ikke agte derpaa?
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד | 12 |
Men en uforstandig vil faa Forstand, naar et Vildæsels Føl fødes til Menneske.
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך | 13 |
Dersom du bereder dit Hjerte og udstrækker dine Hænder til ham,
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה | 14 |
dersom du kaster Uretfærdigheden, som er i din Haand, langt bort og ikke lader Uret bo i dine Telte,
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא | 15 |
da skal du, fri for Lyde, kunne opløfte dit Ansigt og blive fast og ikke frygte.
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר | 16 |
Thi du skal glemme din Møje, du skal komme den i Hu som det Vand, der er løbet forbi.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה | 17 |
Og din Levetid skal gaa frem klarere end Middagen, Mørket skal vorde som Morgenen.
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב | 18 |
Og du skal være tryg, thi der er Haab, og du skal spejde omkring dig og sove tryggelig.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים | 19 |
Og du skal lægge dig, og ingen skal forfærde dig; og mange skulle bønfalde for dit Ansigt.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש | 20 |
Men de ugudeliges Øjne skulle hentæres, og deres Tilflugt skal gaa tabt for dem, og deres Haab aandes ud med Livet.
