איוב 32
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו | 1 |
Da lode disse tre Mænd af at svare Job, efterdi han var retfærdig i sine egne Øjne.
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים | 2 |
Men Vreden optændtes hos Elihu, Busiten, Barakels Søn, af Rams Slægt, hans Vrede optændtes imod Job, fordi han vilde holde sin Sjæl retfærdig over for Gud.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב | 3 |
Hans Vrede optændtes ogsaa imod hans tre Venner, fordi de ikke fandt paa noget Svar og alligevel holdt Job for ugudelig.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים | 4 |
Men Elihu havde biet efter, at Job skulde ende sine Ord; thi hine vare ældre af Aar end han.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו | 5 |
Der Elihu saa, at der var intet Svar i de tre Mænds Mund, da optændtes hans Vrede.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם | 6 |
Saa svarede Elihu, Busiten, Barakels Søn, og sagde: Jeg er ung af Aar, men I ere bedagede Mænd; derfor undsaa jeg mig og frygtede for at kundgøre eder min Kundskab.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה | 7 |
Jeg sagde: Lad Dagene tale, og Aars Mangfoldighed kundgøre Visdom!
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם | 8 |
Sandelig, det er Aanden i Mennesket og den Almægtiges Aande, som gør ham forstandig.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט | 9 |
De alderstegne ere ikke altid vise, ej heller forstaa de gamle altid Retten.
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני | 10 |
Derfor siger jeg: Hør paa mig; ogsaa jeg vil kundgøre min Kundskab.
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין | 11 |
Se, jeg biede efter eders Ord, jeg vendte mine Øren til eders forstandige Tale, indtil I kunde faa udgrundet, hvad I vilde tale.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם | 12 |
Og jeg har agtet nøje paa eder, men se, der var ingen af eder, som gendrev Job, og som kunde svare paa hans Tale,
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש | 13 |
at I ikke skulde sige: Vi have fundet Visdom; Gud, men ikke et Menneske, kan fælde ham.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו | 14 |
Men imod mig har han ikke stillet sin Tale, og med eders Ord vil jeg ikke give ham Svar.
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים | 15 |
De ere blevne forskrækkede, de kunne ikke svare mere, borte ere Ordene for dem.
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד | 16 |
Og jeg biede, thi de talte ikke; ja, de stode der, de svarede ikke mere.
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני | 17 |
Nu vil jeg ogsaa svare for min Del, ogsaa jeg vil kundgøre min Kundskab.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני | 18 |
Thi jeg er fuld af Taler; Aanden i mit Indre trænger paa.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע | 19 |
Se, mit Indre er som Vin, for hvilken der ikke er aabnet, det maa sprænges som nye Læderflasker.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה | 20 |
Jeg maa tale, at jeg kan faa Luft, jeg maa oplade mine Læber og svare.
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה | 21 |
Ikke vil jeg anse nogens Person, og jeg vil ikke smigre for noget Menneske;
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני | 22 |
thi jeg forstaar ikke at smigre; lettelig vilde min Skaber rive mig bort.
