איוב 28
| כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו | 1 |
Siluer hath bigynnyngis of his veynes; and a place is to gold, in which it is wellid togidere.
| ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה | 2 |
Irun is takun fro erthe, and a stoon resolued, `ethir meltid, bi heete, is turned in to money.
| קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות | 3 |
God hath set tyme to derknessis, and he biholdith the ende of alle thingis.
| פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו | 4 |
Also a stronde departith a stoon of derknesse, and the schadewe of deth, fro the puple goynge in pilgrymage; it departith tho hillis, whiche the foot of a nedi man foryat, and hillis with out weie.
| ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש | 5 |
The erthe, wher of breed cam forth in his place, is destried bi fier.
| מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו | 6 |
The place of saphir ben stoonys therof, and the clottis therof ben gold.
| נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה | 7 |
A brid knewe not the weie, and the iye of a vultur, ethir rauenouse brid, bihelde it not.
| לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל | 8 |
The sones of marchauntis tretiden not on it, and a lyonesse passide not therbi.
| בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים | 9 |
God stretchide forth his hond to a flynt; he distriede hillis fro the rootis.
| בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו | 10 |
He hewide doun ryuers in stoonys; and his iye siy al precious thing.
| מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור | 11 |
And he souyte out the depthis of floodis; and he brouyte forth hid thingis in to liyt.
| והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה | 12 |
But where is wisdom foundun, and which is the place of vndurstondyng?
| לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים | 13 |
A man noot the prijs therof, nether it is foundun in the lond of men lyuynge swetli, `ether delicatli.
| תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי | 14 |
The depthe of watris seith, It is not in me; and the see spekith, It is not with me.
| לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה | 15 |
Gold ful cleene schal not be youun for wisdom, nether siluer schal be weied in the chaungyng therof.
| לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר | 16 |
It schal not be comparysound to the died colours of Iynde, not to the moost preciouse stoon of sardius, nether to saphir.
| לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז | 17 |
Nether gold, nether glas schal be maad euene worth therto;
| ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים | 18 |
and hiye and fer apperynge vessels of gold schulen not be chaungid for wisdom, nether schulen be had in mynde in comparisoun therof. Forsothe wisdom is drawun of pryuy thingis;
| לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה | 19 |
topasie of Ethiope schal not be maad euene worth to wisdom, and moost preciouse diyngis schulen not be set togidere in prijs, `ether comparisound, therto.
| והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה | 20 |
Therfor wherof cometh wisdom, and which is the place of vndurstondyng?
| ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה | 21 |
It is hid fro the iyen of alle lyuynge men; also it is hid fro briddis of heuene.
| אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה | 22 |
Perdicioun and deeth seiden, With oure eeris we herden the fame therof.
| אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה | 23 |
God vndurstondith the weye therof, and he knowith the place therof.
| כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה | 24 |
For he biholdith the endis of the world, and biholdith alle thingis that ben vndur heuene.
| לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה | 25 |
`Which God made weiyte to wyndis, and weiede watris in mesure.
| בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות | 26 |
Whanne he settide lawe to reyn, and weie to tempestis sownynge;
| אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה | 27 |
thanne he siy wisdom, and telde out, and made redi, and souyte out.
| ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה | 28 |
And he seide to man, Lo! the drede of the Lord, thilke is wisdom; and to go awei fro yuel, is vndurstondyng.
