איוב 21
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Then Job answered and said,
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם | 2 |
Hear diligently my speech; And let this be your consolations.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג | 3 |
Suffer me, and I also will speak; And after that I have spoken, mock on.
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי | 4 |
As for me, is my complaint to man? And why should I not be impatient?
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה | 5 |
Mark me, and be astonished, And lay your hand upon your mouth.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות | 6 |
Even when I remember I am troubled, And horror taketh hold on my flesh.
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל | 7 |
Wherefore do the wicked live, Become old, yea, wax mighty in power?
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם | 8 |
Their seed is established with them in their sight, And their offspring before their eyes.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם | 9 |
Their houses are safe from fear, Neither is the rod of God upon them.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל | 10 |
Their bull gendereth, and faileth not; Their cow calveth, and casteth not her calf.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון | 11 |
They send forth their little ones like a flock, And their children dance.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב | 12 |
They sing to the timbrel and harp, And rejoice at the sound of the pipe.
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) | 13 |
They spend their days in prosperity, And in a moment they go down to Sheol. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו | 14 |
And they say unto God, Depart from us; For we desire not the knowledge of thy ways.
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו | 15 |
What is the Almighty, that we should serve him? And what profit should we have, if we pray unto him?
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני | 16 |
Lo, their prosperity is not in their hand: The counsel of the wicked is far from me.
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו | 17 |
How oft is it that the lamp of the wicked is put out? That their calamity cometh upon them? That [God] distributeth sorrows in his anger?
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה | 18 |
That they are as stubble before the wind, And as chaff that the storm carrieth away?
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע | 19 |
[Ye say], God layeth up his iniquity for his children. Let him recompense it unto himself, that he may know it:
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה | 20 |
Let his own eyes see his destruction, And let him drink of the wrath of the Almighty.
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו | 21 |
For what careth he for his house after him, When the number of his months is cut off?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט | 22 |
Shall any teach God knowledge, Seeing he judgeth those that are high?
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו | 23 |
One dieth in his full strength, Being wholly at ease and quiet:
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה | 24 |
His pails are full of milk, And the marrow of his bones is moistened.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה | 25 |
And another dieth in bitterness of soul, And never tasteth of good.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם | 26 |
They lie down alike in the dust, And the worm covereth them.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו | 27 |
Behold, I know your thoughts, And the devices wherewith ye would wrong me.
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים | 28 |
For ye say, Where is the house of the prince? And where is the tent wherein the wicked dwelt?
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו | 29 |
Have ye not asked wayfaring men? And do ye not know their evidences,
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו | 30 |
That the evil man is reserved to the day of calamity? That they are led forth to the day of wrath?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו | 31 |
Who shall declare his way to his face? And who shall repay him what he hath done?
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד | 32 |
Yet shall he be borne to the grave, And men shall keep watch over the tomb.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר | 33 |
The clods of the valley shall be sweet unto him, And all men shall draw after him, As there were innumerable before him.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל | 34 |
How then comfort ye me in vain, Seeing in your answers there remaineth [only] falsehood?
