איוב 13
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
Siehe, das alles hat mein Auge gesehen, mein Ohr gehört und sich gemerkt.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
So viel ihr wisset, weiß auch ich; ich stehe nicht hinter euch zurück.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Doch zu dem Allmächtigen will ich reden, und vor Gott [El] mich zu rechtfertigen begehre ich;
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
ihr hingegen seid Lügenschmiede, nichtige Ärzte, ihr alle!
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
O daß ihr doch stille schwieget! das würde euch zur Weisheit gereichen.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
Höret doch meine Rechtfertigung, und horchet auf die Beweisgründe meiner Lippen!
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Wollt ihr für Gott [El] Unrecht reden, und für ihn Trug reden?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Wollt ihr für ihn Partei nehmen? oder wollt ihr für Gott [El] rechten?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
Ist es gut für euch, daß er euch erforsche? oder werdet ihr ihn täuschen, wie man einen Menschen täuscht?
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
Strafen wird er euch, wenn ihr im Geheimen die Person ansehet.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
Wird nicht seine Hoheit euch bestürzen, und sein Schrecken auf euch fallen?
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
Eure Denksprüche sind Sprüche von Asche, eure Schutzwehren erweisen sich als Schutzwehren von Lehm.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Schweiget, laßt mich, und ich will reden, was auch über mich ergehen möge.
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
Warum sollte ich mein Fleisch zwischen meine Zähne nehmen, und mein Leben meiner Hand anvertrauen? [O. wie anderswo: mein Leben aufs Spiel setzen]
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
Siehe, tötet er mich, ich werde auf ihn warten, [O. hoffen. Nach and. Les.: Siehe er will mich töten, ich habe nichts zu hoffen] nur will ich meine Wege ihm ins Angesicht rechtfertigen.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
Auch das wird mir zur Rettung sein, daß ein Ruchloser nicht vor sein Angesicht kommen darf.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Höret, höret meine Rede, und meine Erklärung dringe in eure Ohren!
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Siehe doch, ich habe die Rechtssache gerüstet! Ich weiß, daß ich Recht behalten werde.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
Wer ist es, der mit mir rechten könnte? Denn dann wollte ich schweigen und verscheiden.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
Nur zweierlei tue mir nicht; dann werde ich mich nicht vor deinem Angesicht verbergen.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Deine Hand entferne von mir, und dein Schrecken ängstige mich nicht.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
So rufe denn, und ich will antworten, oder ich will reden, und erwidere mir!
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
Wie viele Missetaten und Sünden habe ich? Laß mich meine Übertretung und meine Sünde wissen!
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Warum verbirgst du dein Angesicht, und hältst mich für deinen Feind?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Willst du ein verwehtes Blatt hinwegschrecken, und die dürre Stoppel verfolgen?
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
Denn Bitteres verhängst [Eig. schreibst, verfügst] du über mich, und lässest mich erben die Missetaten meiner Jugend;
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
und meine Füße legst du in den Stock, und beobachtest alle meine Pfade, grenzest dir ein die Sohlen meiner Füße;
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
da ich doch zerfalle [Eig. da er doch zerfällt; nämlich der vorher beschriebene Mann] wie Moder, wie ein Kleid, das die Motte zerfressen hat.
