איוב 11

1 ויען צפר הנעמתי ויאמר

Then answered Zophar the Naamathite, and said:

2 הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק

Shall not the multitude of words receive an answer? Shall the man of words be justified?

3 בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם

Shall thy boastings make men hold their peace? Shalt thou mock, and none put thee to shame?

4 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך

Thou sayest, My speech is pure; I am clean in thine eyes, [[O God!]]

5 ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך

But O that God would speak, And open his lips against thee;

6 ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך

That he would show thee the secrets of his wisdom, —His wisdom, which is unsearchable! Then shouldst thou know that God forgiveth thee many of thine iniquities.

7 החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא

Canst thou search out the deep things of God? Canst thou find out the Almighty to perfection?

8 גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585)

'Tis high as heaven, what canst thou do? Deeper than hell, what canst thou know? (Sheol h7585)

9 ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים

The measure thereof is longer than the earth, And broader than the sea.

10 אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו

If he apprehend, and bind, and bring to trial, Who shall oppose him?

11 כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן

For he knoweth the unrighteous; He seeth iniquity, when they do not observe it.

12 ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד

But vain man is without understanding; Yea, man is born a wild ass's colt.

13 אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך

If thou direct thy heart, And stretch out thy hands, toward him;

14 אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה

If thou put away iniquity from thy hand, And let not wickedness dwell in thy habitation, —

15 כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא

Then shalt thou lift up thy face without spot; Yea, thou shalt be steadfast, and have no fear.

16 כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר

For thou shalt forget thy misery, Or remember it as waters that have passed away.

17 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה

Thy life shall be brighter than the noon-day; Now thou art in darkness, thou shalt then be as morning.

18 ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב

Thou shalt be secure, because there is hope; Now thou art disappointed, thou shalt then rest in safety.

19 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים

Thou shalt lie down, and none shall make thee afraid; And many shall make suit unto thee.

20 ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש

But the eyes of the wicked shall be wearied out; They shall find no refuge; Their hope is—the breathing forth of life.