איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

Mich widert mein Leben an; so will ich denn meiner Klage ihren Lauf lassen, will reden in meiner Seelenpein.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

Ich spreche zu Gott: Verdamme mich nicht! Laß mich erfahren, warum du mich befehdest.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Bringt's dir Gewinn, wenn du Bedrückung übst? wenn du deiner Hände mühsam Werk verwirfst, während zu der Frevler Plan dein Antlitz leuchtet?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Hast du denn Fleisches Augen oder siehst du, wie Menschen sehen?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Sind deine Tage wie der Menschen Tage, oder deine Jahre wie eines Mannes Tage,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

daß du nach meiner Verschuldung suchst und nach meiner Sünde forschest,

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

ob du gleich weißt, daß ich nicht schuldig bin, und Niemand aus deiner Hand errettet?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Deine Hände haben mich sorgsam gebildet und bereiteten mich, alles zusammen ringsum - und du wolltest mich verderben?

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Gedenke doch, daß du wie Thon mich formtest, und willst mich nun wieder zu Staube machen?

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Hast du mich nicht hingegossen wie Milch und wie Käse mich gerinnen lassen?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Mit Haut und Fleisch bekleidetest du mich und mit Knochen und Sehnen durchflochtest du mich.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Leben und Huld erwiesest du mir, und deine Obhut bewahrte meinen Odem.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Dabei aber bargst du dies in deinem Herzen - ich weiß, daß du solches plantest -:

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

Wenn ich fehlte, so wolltest du mich bewachen und meine Schuld nicht ungestraft lassen.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

Wäre ich schuldig - wehe mir! Und hätte ich Recht, so sollte ich doch mein Haupt nicht erheben, gesättigt mit Schande und getränkt mit Elend!

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Und wollte sich's erheben, wie ein Leu wolltest du mich jagen und immer aufs neue deine Wundermacht an mir erweisen.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

Stets neue Zeugen wolltest du wider mich vorführen und deinen Grimm vielfältig gegen mich ausüben - ein Schmerzensheer, sich stets ablösend, gegen mich!

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Warum doch zogst du mich hervor aus dem Mutterleibe? Ich hätte verscheiden sollen, ehe mich ein Auge sah!

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

Als wär' ich nie gewesen, hätte ich werden sollen: vom Mutterschoße weg zum Grabe getragen!

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Nur wenige Tage stehn mir noch bevor - so lasse er doch ab und wende sich von mir, daß ich ein wenig mich erheitre,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

bevor ich hingehe, ohne Wiederkehr, ins Land der Finsternis und des tiefen Dunkels,

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

ins Land der Umdüsterung wie Mitternacht, des tiefen Dunkels ordnungslos, so daß es aufglänzt wie Mitternacht.