< ישעה 33 >
הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך | 1 |
Ai de ti desolador, que não foste desolado, e que obras perfidamente contra os que não obraram perfidamente contra ti! acabando tu de desolar, serás desolado: e, acabando tu de tratar perfidamente, se tratará perfidamente contra ti.
יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה | 2 |
Senhor, tem misericórdia de nós, por ti temos esperado: sê tu o seu braço nas madrugadas, como também a nossa salvação no tempo da tribulação.
מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים | 3 |
Á voz do arroido fugirão os povos: à tua exaltação as gentes serão dispersas.
ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו | 4 |
Então ajuntar-se-á o vosso despojo como se apanha o pulgão: como os gafanhotos saltam, ali saltará.
נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה | 5 |
O Senhor está exalçado, pois habita nas alturas: encheu a Sião de juízo e justiça.
והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו | 6 |
E será que a firmeza dos teus tempos, e a força das tuas salvações, será a sabedoria e a ciência: e o temor do Senhor será o seu tesouro.
הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון | 7 |
Eis que os seus embaixadores estão clamando de fora; e os mensageiros de paz estão chorando amargamente.
נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש | 8 |
As estradas estão desoladas, cessam os que passam pelas veredas: desfaz a aliança, despreza as cidades, e a homem nenhum estima.
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל | 9 |
A terra geme e pranteia, o líbano se envergonha e se murcha: Saron se tornou como um deserto; e Basan e Carmelo foram sacudidos.
עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא | 10 |
Agora pois me levantarei, diz o Senhor: agora serei exaltado, agora serei posto em alto.
תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם | 11 |
Concebestes palha, parireis pragana: e o vosso espírito vos devorará como fogo.
והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו | 12 |
E os povos serão como os incêndios de cal: como espinhos cortados arderão no fogo.
שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי | 13 |
Ouvi, vós os que estais longe, o que tenho feito: e vós, que estais vizinhos, conhecei o meu poder.
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם | 14 |
Os pecadores de Sião se assombraram, o tremor surpreendeu os hipócritas. Quem dentre nós habitará com o fogo consumidor? quem dentre nós habitará com as labaredas eternas?
הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע | 15 |
O que anda em justiça, e o que fala equidades; o que arremessa para longe de si o ganho de opressões; o que sacode das suas mãos todo o presente; o que tapa os seus ouvidos para não ouvir acerca de sangue e fecha os seus olhos para não ver o mal
הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים | 16 |
Este habitará nas alturas, as fortalezas das rochas serão o seu alto refúgio, o seu pão se lhe dá, as suas águas são certas.
מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים | 17 |
Os teus olhos verão o Rei na sua formosura, e verão a terra que está longe.
לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים | 18 |
O teu coração considerará o assombro, dizendo: Onde o escrivão, onde o pagador? onde o que conta as torres?
את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה | 19 |
Não verás mais aquele povo espantável, povo de fala tão profunda, que não se pode perceber e de língua tão estranha que não se pode entender.
חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו | 20 |
Olha para Sião, a cidade das nossas solenidades: os teus olhos verão a Jerusalém, habitação quieta, tenda que não será derribada, cujas estacas nunca serão arrancadas, e de cujas cordas nenhuma se quebrará.
כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו | 21 |
Mas o Senhor ali nos será grandioso, lugar de rios e correntes largas será: barco nenhum de remo passará por eles, nem navio grande navegará por eles.
כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו | 22 |
Porque o Senhor é o nosso Juiz: O Senhor é o nosso Legislador: O Senhor é o nosso Rei, ele nos salvará.
נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז | 23 |
As tuas cordas se afrouxaram: não puderam ter firme o seu mastro, e vela não estenderam: então a preza de abundantes despojos se repartirá; e até os coxos roubarão a preza.
ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון | 24 |
E morador nenhum dirá: Enfermo estou; porque o povo que habitar nela será absolto de iniquidade.