הושע 5

1 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור

Sacerdotes, oíd esto, y estad atentos, Casa de Israel; y Casa del Rey, escuchad: porque para vosotros es el juicio, pues habéis sido lazo en Mizpa, y red extendida sobre Tabor.

2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם

Y matando sacrificios han bajado hasta lo profundo; por tanto, yo seré la corrección de todos ellos.

3 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל

Yo conozco a Efraín, e Israel no me es desconocido; porque ahora, oh Efraín, has fornicado, y se ha contaminado Israel.

4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו

No pondrán sus pensamientos en volverse a su Dios, porque espíritu de fornicación está en medio de ellos, y no conocen al SEÑOR.

5 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם

Y la soberbia de Israel le desmentirá en su cara; e Israel y Efraín tropezarán en su pecado; tropezará también Judá con ellos.

6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם

Con sus ovejas y con sus vacas andarán buscando al SEÑOR, y no le hallarán; se apartó de ellos.

7 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם

Contra el SEÑOR se rebelaron, porque engendraron hijos extraños; ahora los devorará un mes con sus heredades.

8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין

Tocad el shofar en Gabaa, trompeta en Ramá; sonad tambor en Bet-avén; tras ti, oh Benjamín.

9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה

Efraín será asolado el día del castigo; en las tribus de Israel hice conocer mi verdad.

10 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי

Los príncipes de Judá fueron como los que traspasan mojones; derramaré sobre ellos como agua mi ira.

11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו

Efraín es vejado, quebrantado en juicio, porque quiso andar en pos de mandamientos.

12 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה

Yo, pues, seré como polilla a Efraín, y como carcoma a la Casa de Judá.

13 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור

Y verá Efraín su enfermedad, y Judá su llaga: irá entonces Efraín al Assur, y enviará al rey de Jareb; mas él no os podrá sanar, ni os curará la llaga.

14 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל

Porque yo seré como león a Efraín, y como cachorro de león a la Casa de Judá; yo, yo arrebataré, y andaré; tomaré, y no habrá quien escape.

15 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני

Andaré, y tornaré a mi lugar, hasta que conozcan su pecado, y busquen mi rostro. En su angustia madrugarán a mí.