הושע 5

1 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור

'Hear this, O priests, and attend, O house of Israel, And, O house of the king, give ear, For the judgment [is] for you, For, a snare ye have been on Mizpah, And a net spread out on Tabor.

2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם

And to slaughter sinners have gone deep, And I [am] a fetter to them all.

3 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל

I have known Ephraim, And Israel hath not been hid from me, For now thou hast gone a-whoring, Ephraim, Defiled is Israel.

4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו

They give not up their habitual doings, To turn back unto their God, For a spirit of whoredoms [is] in their midst, And Jehovah they have not known.

5 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם

And humbled hath been the excellency of Israel to his face, And Israel and Ephraim stumble by their iniquity, Stumbled also hath Judah with them.

6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם

With their flock and with their herd, They go to seek Jehovah, and do not find, He hath withdrawn from them.

7 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם

Against Jehovah they dealt treacherously, For strange sons they have begotten, Now consume them doth a month [with] their portions.

8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין

Blow ye a cornet in Gibeah, a trumpet in Ramah, Shout, O Beth-Aven, after thee, O Benjamin.

9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה

Ephraim is for a desolation in a day of reproof, Among the tribes of Israel I have made known a sure thing.

10 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי

Princes of Judah have been as those removing a border, On them I do pour out as water My wrath.

11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו

Oppressed is Ephraim, broken in judgment, When he pleased he went after the command.

12 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה

And I [am] as a moth to Ephraim, And as a rotten thing to the house of Judah.

13 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור

And see doth Ephraim his sickness, and Judah his wound, And Ephraim goeth unto Asshur, And sendeth unto a warlike king, And he is not able to give healing to you, Nor doth he remove from you a scar.

14 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל

For I [am] as a lion to Ephraim, And as a young lion to the house of Judah, I — I tear and go, I bear away, and there is no deliverer.

15 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני

I go — I turn back unto My place, Till that they are desolate, and have sought My face. In their distress they do seek Me speedily!'