< בראשית 37 >

וישב יעקב בארץ מגורי אביו--בארץ כנען 1
And Iacob dwelt in the lande wherein his father was a straunger yt is to saye in the lande of Canaan.
אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם 2
And these are the generations of Iacob: when Ioseph was. xvij. yere olde he kepte shepe with his brethren and the lad was with the sonnes of Bilha and of Zilpha his fathers wyues. And he brought vnto their father an euyll saynge yt was of them.
וישראל אהב את יוסף מכל בניו--כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים 3
And Israel loued Ioseph more than all his childern because he begat hym in his olde age and he made him a coote of many coloures.
ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו--וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם 4
When his brothren sawe that their father loued him more than all his brethern they hated him and coude not speke one kynde worde vnto him.
ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו 5
Moreouer Ioseph dreamed a dreawe and tolde it his brethren: wherfore they hated him yet the more.
ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי 6
And he sayde vnto them heare I praye yow this dreame which I haue dreamed:
והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי 7
Beholde we were makynge sheues in the felde: and loo my shefe arose and stode vpright and youres stode rounde aboute and made obeysaunce to my shefe.
ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו 8
Than sayde his brethren vnto him: what shalt thou be oure kynge or shalt thou reigne ouer us? And they hated hi yet the more because of his dreame and of his wordes.
ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי 9
And he dreamed yet another dreame and told it his brethren saynge: beholde I haue had one dreame more: me thought the sonne and the moone and. xi. starres made obaysaunce to me.
ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה 10
And when he had told it vnto his father and his brethern his father rebuked him and sayde vnto him: what meaneth this dreame which thou hast dreamed: shall I and thy mother and thy brethren come and fall on the grounde before the?
ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר 11
And his brethern hated him but his father noted the saynge.
וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם 12
His brethren went to kepe their fathers shepe in Sichem
ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם--לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני 13
and Israell sayde vnto Ioseph: do not thy brethern kepe in Sichem? come that I may send ye to the. And he answered here am I
ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה 14
And he sayde vnto him: goo and see whether it be well with thy brethren and the shepe and brynge me worde agayne: And sent him out of the vale of Hebron for to go to Sichem.
וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש 15
And a certayne man founde him wandrynge out of his waye in the felde ad axed him what he soughte.
ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים 16
And he answered: I seke my brethren tell me I praye the where they kepe shepe
ויאמר האיש נסעו מזה--כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן 17
And the man sayde they are departed hece for I herde them say let vs goo vnto Dothan. Thus went Ioseph after his brethren and founde them in Dothan.
ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו 18
And whe they sawe him a farr of before he came at them they toke councell agaynst him for to sley him
ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה--בא 19
and sayde one to another Beholde this dreamer cometh
ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו 20
come now and let us sley him and cast him in to some pytt and let vs saye that sonne wiked beast hath deuoured him and let us see what his dreames wyll come to.
וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש 21
When Ruben herde that he wet aboute to ryd him out of their handes and sayde let vs not kyll him.
ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם--השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו 22
And Ruben sayde moreouer vnto them shed not his bloude but cast him in to this pytt that is in the wildernes and laye no handes vpon him: for he wolde haue rydd him out of their handes and delyuered him to his father agayne.
ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו 23
And as soone as Ioseph was come vnto his brethren they strypte him out of his gay coote that was vpon him
ויקחהו--וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים 24
and they toke him and cast him in to a pytt: But the pytt was emptie and had no water therein.
וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט--הולכים להוריד מצרימה 25
And they satt them doune to eate brede. And as they lyft vp their eyes and loked aboute there came a companye of Ismaelites from Gilead and their camels lade with spicery baulme and myrre and were goynge doune in to Egipte.
ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו 26
Than sayde Iuda to his brethre what avayleth it that we sley oure brother and kepe his bloude secrett?
לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו 27
come on let vs sell him to the Ismaelites and let not oure handes be defyled vpon him: for he is oure brother and oure flesh. And his brethren were content.
ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה 28
Than as the Madianites marchaunt men passed by they drewe Ioseph out of the pytt and sold him vnto the Ismaelites for. xx. peces of syluer. And they brought him into Egipte.
וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו 29
And when Ruben came agayne vnto the pytt and founde not Ioseph there he rent his cloothes
וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא 30
and went agayne vnto his brethern saynge: the lad is not yonder and whether shall I goo?
ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם 31
And they toke Iosephs coote ad kylled a goote and dypped the coote in the bloud.
וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא--אם לא 32
And they sent that gay coote and caused it to be brought vnto their father and sayd: This haue we founde: se whether it be thy sones coote or no.
ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף 33
And he knewe it saynge: it is my sonnes coote a wicked beast hath deuoured him and Ioseph is rent in peces.
ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים 34
And Iacob rent his cloothes ad put sacke clothe aboute his loynes and sorowed for his sonne a longe season.
ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו (Sheol h7585) 35
Than came all his sonnes ad all his doughters to comforte him. And he wold not be comforted but sayde: I will go doune in to ye grave vnto my sonne mornynge. And thus his father wepte for him. (Sheol h7585)
והמדנים--מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים 36
And the Madianytes solde him in Egipte vnto Putiphar a lorde of Pharaos: and his chefe marshall.

< בראשית 37 >