< יחזקאל 24 >
ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר | 1 |
第九年十月初十日,耶和华的话又临到我说:
בן אדם כתוב (כתב) לך את שם היום--את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה | 2 |
“人子啊,今日正是巴比伦王就近耶路撒冷的日子,你要将这日记下,
ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים | 3 |
要向这悖逆之家设比喻说,主耶和华如此说: 将锅放在火上, 放好了,就倒水在其中;
אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא | 4 |
将肉块,就是一切肥美的肉块、腿, 和肩都聚在其中, 拿美好的骨头把锅装满;
מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה | 5 |
取羊群中最好的, 将柴堆在锅下, 使锅开滚, 好把骨头煮在其中。
לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים--סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל | 6 |
“主耶和华如此说:祸哉!这流人血的城,就是长锈的锅。其中的锈未曾除掉,须要将肉块从其中一一取出来,不必为它拈阄。
כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר | 7 |
城中所流的血倒在净光的磐石上,不倒在地上,用土掩盖。
להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע--לבלתי הכסות | 8 |
这城中所流的血倒在净光的磐石上,不得掩盖,乃是出于我,为要发忿怒施行报应。
לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה | 9 |
所以主耶和华如此说:祸哉!这流人血的城,我也必大堆火柴,
הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו | 10 |
添上木柴,使火着旺,将肉煮烂,把汤熬浓,使骨头烤焦;
והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה--תתם חלאתה | 11 |
把锅倒空坐在炭火上,使锅烧热,使铜烧红,熔化其中的污秽,除净其上的锈。
תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה | 12 |
这锅劳碌疲乏,所长的大锈仍未除掉;这锈就是用火也不能除掉。
בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת--מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך | 13 |
在你污秽中有淫行,我洁净你,你却不洁净。你的污秽再不能洁净,直等我向你发的忿怒止息。
אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה | 14 |
我—耶和华说过的必定成就,必照话而行,必不返回,必不顾惜,也不后悔。人必照你的举动行为审判你。这是主耶和华说的。”
ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 15 |
耶和华的话又临到我说:
בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך | 16 |
“人子啊,我要将你眼目所喜爱的忽然取去,你却不可悲哀哭泣,也不可流泪,
האנק דם מתים אבל לא תעשה--פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל | 17 |
只可叹息,不可出声,不可办理丧事;头上仍勒裹头巾,脚上仍穿鞋,不可蒙着嘴唇,也不可吃吊丧的食物。”
ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי | 18 |
于是我将这事早晨告诉百姓,晚上我的妻就死了。次日早晨我便遵命而行。
ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה | 19 |
百姓问我说:“你这样行与我们有什么关系,你不告诉我们吗?”
ואמר אליהם דבר יהוה--היה אלי לאמר | 20 |
我回答他们:“耶和华的话临到我说:
אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו | 21 |
‘你告诉以色列家,主耶和华如此说:我必使我的圣所,就是你们势力所夸耀、眼里所喜爱、心中所爱惜的被亵渎,并且你们所遗留的儿女必倒在刀下。
ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו | 22 |
那时,你们必行我仆人所行的,不蒙着嘴唇,也不吃吊丧的食物。
ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם--לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו | 23 |
你们仍要头上勒裹头巾,脚上穿鞋;不可悲哀哭泣。你们必因自己的罪孽相对叹息,渐渐消灭。
והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה--וידעתם כי אני אדני יהוה | 24 |
以西结必这样为你们作预兆;凡他所行的,你们也必照样行。那事来到,你们就知道我是主耶和华。’
ואתה בן אדם--הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם | 25 |
“人子啊,我除掉他们所倚靠、所欢喜的荣耀,并眼中所喜爱、心里所重看的儿女。
ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים | 26 |
那日逃脱的人岂不来到你这里,使你耳闻这事吗?
ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה | 27 |
你必向逃脱的人开口说话,不再哑口。你必这样为他们作预兆,他们就知道我是耶和华。”