< שמות 31 >

וידבר יהוה אל משה לאמר 1
El Señor le dijo a Moisés:
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה 2
“He escogido por nombre a Bezalel, hijo de Uri, hijo de Hur, de la tribu de Judá.
ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה 3
Lo he llenado con el Espíritu de Dios dándole habilidad, creatividad y experiencia en todo tipo de artesanías.
לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת 4
Puede producir diseños en oro, plata y bronce,
ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה 5
puede tallar piedras preciosas para colocarlas en los marcos, y puede tallar madera. Es un maestro de todas las artes.
ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך 6
“También he elegido a Aholiab, hijo de Ahisamac, de la tribu de Dan, para que le ayude. También he dado a todos los artesanos las habilidades necesarias para hacer todo lo que te he ordenado hacer:
את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל 7
“El Tabernáculo de Reunión, el Arca del Testimonio y su tapa de expiación; y todos los demás muebles de la Tienda:
ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת 8
la mesa con su equipamiento, el candelabro de oro puro con todo su equipo, el altar de incienso,
ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו 9
el altar del holocausto con todos sus utensilios, y la palangana más su soporte;
ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 10
así como las ropas tejidas tanto para Aarón el sacerdote como para sus hijos para servir como sacerdotes,
ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו 11
así como el aceite de unción y el incienso fragante para el Lugar Santo. Deben hacerlos siguiendo todas las instrucciones que les he dado”.
ויאמר יהוה אל משה לאמר 12
El Señor le dijo a Moisés:
ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם 13
“Dile a los israelitas, ‘Es absolutamente esencial que guarden mis sábados. El sábado será una señal entre ustedes y yo para las generaciones futuras, para que sepan que yo soy el Señor que los santifica.
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה 14
Guardarán el sábado porque es santo para ustedes. Cualquiera que lo deshonre debe ser asesinado. Cualquiera que trabaje en ese día debe ser cortado de su pueblo.
ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת 15
Seis días podrán trabajar, pero el séptimo día será un día de descanso, santo para el Señor. Cualquiera que trabaje en el día de descanso debe ser asesinado.
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם 16
Los israelitas deben guardar el sábado, observando el sábado como un acuerdo eterno para las generaciones futuras.
ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש 17
Es una señal entre los israelitas y yo para siempre, porque el Señor hizo los cielos y la tierra en seis días, pero en el séptimo día se detuvo y descansó’”.
ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים 18
Cuando el Señor terminó de hablar con Moisés en el Monte Sinaí, le dio las dos tablas del Testimonio, tablas de piedra escritas por el dedo de Dios.

< שמות 31 >