קֹהֶלֶת 10
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט | 1 |
Muchy mrtvé nasmrazují a nakažují mast apatekářskou; tak pro moudrost a slávu vzácného maličko bláznovství zohyžďuje.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו | 2 |
Srdce moudrého jest po pravici jeho, ale srdce blázna po levici jeho.
| וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא | 3 |
I tehdáž, když blázen cestou jde, srdce jeho nedostatek trpí; nebo všechněm znáti dává, že blázen jest.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים | 4 |
Jestliže by duch toho, jenž panuje, povstal proti tobě, neopouštěj místa svého; nebo krotkost přítrž činí hříchům velikým.
| יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט | 5 |
Jest zlá věc, kterouž jsem viděl pod sluncem, totiž neprozřetelnost, kteráž pochází od vrchnosti,
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו | 6 |
Že blázen postaven bývá v důstojnosti veliké, a bohatí že v nízkosti sedávají.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ | 7 |
Viděl jsem služebníky na koních, knížata pak, ana chodí pěšky jako služebníci.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש | 8 |
Kdo kopá jámu, upadá do ní; a kdo boří plot, ušťkne jej had.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם | 9 |
Kdo přenáší kamení, urazí se jím; a kdo štípá dříví, nebezpečenství bude míti od něho.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה | 10 |
Jestliže se ztupí železo, a nenabrousí-li ostří jeho, tedy síly přičiniti musí; ale mnohem lépe může to spraviti moudrost.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון | 11 |
Ušťkne-li had, než by zaklet byl, nic neprospějí slova zaklinače.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו | 12 |
Slova úst moudrého jsou příjemná, ale rtové blázna sehlcují jej.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה | 13 |
Počátek slov úst jeho jest nemoudrost, a ostatek mluvení jeho pouhé bláznovství.
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו | 14 |
Nebo blázen mnoho mluví, ješto neví člověk ten, co budoucího jest. To zajisté, co bude po něm, kdo mu oznámí?
| עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר | 15 |
Práce bláznů k ustání je přivodí, nebo neumí ani do města trefiti.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו | 16 |
Běda tobě, země, když král tvůj dítě jest, a knížata tvá ráno hodují.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי | 17 |
Blahoslavená jsi ty země, když král tvůj jest syn šlechetných, a knížata tvá, když čas jest, jídají pro posilnění, a ne pro opilství.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית | 18 |
Ano pro lenost schází krov, a pro opuštění rukou kapává do domu.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל | 19 |
Pro obveselení strojívají hody, a víno obveseluje život, peníze pak ke všemu dopomáhají.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר | 20 |
Ani sám u sebe králi nezlořeč, ani v skrýších pokoje svého nezlořeč mocnějšímu; nebo pták nebeský donesl by hlas ten, a to, což křídla má, vyjevilo by řeč tvou.
