< מִשְׁלֵי 6 >

בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך 1
Synu můj, slíbil-lis za přítele svého, podal-lis cizímu ruky své,
נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך 2
Zapleten jsi slovy úst svých, jat jsi řečmi úst svých.
עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך 3
Učiniž tedy toto, synu můj, a vyprosť se, poněvadžs se dostal v ruku přítele svého. Jdi, pokoř se, a probuď přítele svého.
אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך 4
Nedej usnouti očím svým, a zdřímati víčkám svým.
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש 5
Vydři se jako srna z ruky, a jako pták z ruky čižebníka.
לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם 6
Jdi k mravenci, lenochu, shlédni cesty jeho, a nabuď moudrosti.
אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל 7
Kterýž nemaje vůdce, ani správce, ani pána,
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה 8
Připravuje v létě pokrm svůj, shromažďuje ve žni potravu svou.
עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך 9
Dokudž lenochu ležeti budeš? Skoro-liž vstaneš ze sna svého?
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב 10
Maličko pospíš, maličko zdřímeš, maličko složíš ruce, abys poležel,
ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן 11
V tom přijde jako pocestný chudoba tvá, a nouze tvá jako muž zbrojný.
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה 12
Èlověk nešlechetný, muž nepravý chodí v převrácenosti úst.
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו 13
Mhourá očima svýma, mluví nohama svýma, ukazuje prsty svými.
תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח 14
Převrácenost všeliká jest v srdci jeho, smýšlí zlé všelikého času, sváry rozsívá.
על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא 15
A protož v náhle přijde bída jeho, rychle setřín bude, a nebudeť uléčení.
שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו 16
Těchto šesti věcí nenávidí Hospodin, a sedmá ohavností jest duši jeho:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי 17
Očí vysokých, jazyka lživého, a rukou vylévajících krev nevinnou,
לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה 18
Srdce, kteréž ukládá myšlení nepravá, noh kvapných běžeti ke zlému,
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים 19
Svědka lživého, mluvícího lež, a toho, jenž rozsívá různice mezi bratřími.
נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך 20
Ostříhejž, synu můj, přikázaní otce svého, a neopouštěj naučení matky své.
קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך 21
Přivazuj je k srdci svému ustavičně, a k hrdlu svému je připínej.
בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך 22
Kamžkoli půjdeš, ono tě zprovodí, když spáti budeš, bude tě ostříhati, a když procítíš, bude s tebou rozmlouvati,
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר 23
(Nebo přikázaní jest svíce, a naučení světlo, a cesta života jsou domlouvání vyučující),
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה 24
Aby tě ostříhalo od ženy zlé, od úlisnosti jazyka ženy cizí.
אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה 25
Nežádejž krásy její v srdci svém, a nechať tě nejímá víčky svými.
כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד 26
Nebo příčinou ženy cizoložné zchudl bys až do kusu chleba, anobrž žena cizoložná drahou duši ulovuje.
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה 27
Může-liž kdo skrýti oheň v klíně svém, aby roucho jeho se nepropálilo?
אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה 28
Může-liž kdo choditi po uhlí řeřavém, aby nohy jeho se neopálily?
כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה 29
Tak kdož vchází k ženě bližního svého, nebudeť bez viny, kdož by se jí koli dotkl.
לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב 30
Neuvozují potupy na zloděje, jestliže by ukradl, aby nasytil život svůj, když lační,
ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן 31
Ač postižen jsa, navracuje to sedmernásobně, vším statkem domu svého nahražuje:
נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה 32
Ale cizoložící s ženou blázen jest; kdož hubí duši svou, tenť to činí;
נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה 33
Trápení a lehkosti dochází, a útržka jeho nebývá shlazena.
כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם 34
Nebo zůřivý jest hněv muže, a neodpouštíť v den pomsty.
לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד 35
Neohlídá se na žádnou záplatu, aniž přijímá, by i množství darů dával.

< מִשְׁלֵי 6 >