עמוס 8

1 כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ

And behold a fowler's basket.

2 ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו

And he said, What seest thou, Amos? And I said, A fowler's basket. And the Lord said to me, The end is come upon my people Israel; I will not pass by them any more.

3 והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס

And the ceilings of the temple shall howl in that day, saith the Lord God: [there shall be] many a fallen one in every place; I will bring silence upon [them].

4 שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ

Hear now this, ye that oppress the poor in the morning, and drive the needy ones by tyranny from the earth,

5 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה

saying, When will the month pass away, and we shall sell, and the sabbath, and we shall open the treasure, to make the measure small, and to enlarge the weight, and make the balance unfair?

6 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר

That we may buy the poor for silver, and the needy for shoes; and we will trade in every kind of fruit.

7 נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם

The Lord swears against the pride of Jacob, None of your works shall ever be forgotten.

8 העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים

And shall not the land be troubled for these things, and shall not every one who dwells in it mourn? whereas destruction shall come up as a river, and shall descend as the river of Egypt.

9 והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור

And it shall come to pass in that day, saith the Lord God, [that] the sun shall go down at noon, and the light shall be darkened on the earth by day:

10 והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר

and I will turn your feasts into mourning, and all your songs into lamentation; and I will bring up sackcloth on all loins, and baldness on every head; and I will make them as the mourning of a beloved [friend], and those with them as a day of grief.

11 הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה

Behold, the days come, saith the Lord, that I will send forth a famine on the land, not a famine of bread, nor a thirst for water, but a famine of hearing the word of the Lord.

12 ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו

And the waters shall be troubled from sea to sea, and from the north to the east shall [men] run hither and thither, seeking the word of the Lord, and they shall not find [it].

13 ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא

In that day shall the fair virgins and the young men faint for thirst;

14 הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד

they who swear by the propitiation of Samaria, and who say, Thy god, O Dan, lives; and, Thy god, O Bersabee, lives; and they shall fall, and shall no more rise again.