עבדיה 1

1 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח--קומו ונקומה עליה למלחמה

The vision of Obdias. Thus saith the Lord God to Idumea; I have heard a report from the Lord, and he has sent forth a message to the nations.

2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד

Arise ye, and let us rise up against her to war.

3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ

Behold, I have made thee small among the Gentiles: thou art greatly dishonoured. The pride of thine heart has elated thee, dwelling [as thou dost] in the holes of the rocks, [as one that] exalts his habitation, saying in his heart, Who will bring me down to the ground?

4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך--משם אורידך נאם יהוה

If thou shouldest mount up as the eagle, and if thou shouldest make thy nest among the stars, thence will I bring thee down, saith the Lord.

5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה--איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות

If thieves came in to thee, or robbers by night, where wouldest thou have been cast away? would they not have stolen [just] enough for themselves? and if grape-gatherers went in to thee, would they not leave a gleaning?

6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו

How has Esau been searched out, and [how] have his hidden things been detected?

7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך--אין תבונה בו

They sent thee to thy coasts: all the men of thy covenant have withstood thee; thine allies have prevailed against thee, they have set snares under thee: they have no understanding.

8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו

In that day, saith the Lord, I will destroy the wise men out of Idumea, and understanding out of the mount of Esau.

9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל

And thy warriors from Thaeman shall be dismayed, to the end that man may be cut off from the mount of Esau.

10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם

Because of the slaughter and the sin [committed against] thy brother Jacob, shame shall cover thee, and thou shalt be cut off for ever.

11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל--גם אתה כאחד מהם

From the day that thou stoodest in opposition [to him], in the days when foreigners were taking captive his forces, and strangers entered into his gates, and cast lots on Jerusalem, thou also wast as one of them.

12 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה

And thou shouldest not have looked on the day of thy brother in the day of strangers; nor shouldest thou have rejoiced against the children of Juda in the day of their destruction; neither shouldest thou have boasted in the day of [their] affliction.

13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו

Neither shouldest thou have gone into the gates of the people in the day of their troubles; nor yet shouldest thou have looked upon their gathering in the day of their destruction, nor shouldest thou have attacked their host in the day of their perishing.

14 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה

Neither shouldest thou have stood at the opening of their passages, to destroy utterly those of them that were escaping; neither shouldest thou have shut up his fugitives in the day of affliction.

15 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך

For the day of the Lord is near upon all the Gentiles: as thou have done, so shall it be [done] to thee: thy recompense shall be returned on thine [own] head.

16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו

For as thou hast drunk upon my holy mountain, [so] shall all the nations drink wine; they shall drink, and go down, and be as if they were not.

17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם

But on mount Sion there shall be deliverance, and there shall be a sanctuary; and the house of Jacob shall take for an inheritance those that took them for an inheritance.

18 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר

And the house of Jacob shall be fire, and the house of Joseph a flame, and the house of Esau [shall be] for stubble; and [Israel] shall flame forth against them, and shall devour them, and there shall not be a corn-field [left] to the house of Esau; because the Lord has spoken.

19 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד

And they [that dwell] in the south shall inherit the mount of Esau, and they in the plain the Philistines: and they shall inherit the mount of Ephraim, and the plain of Samaria, and Benjamin, and the land of Galaad.

20 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד--ירשו את ערי הנגב

And this [shall be] the domain of the captivity of the children of Israel, the land of the Chananites as far as Sarepta; and the captives of Jerusalem [shall inherit] as far as Ephratha; they shall inherit the cities of the south.

21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה

And they that escape shall come up from mount Sion, to take vengeance on the mount of Esau; and the kingdom shall be the Lord's.